ת"ט 28543-12-13 אביטן נ' נסים

בפניי בקשתה של הנתבעת לביטול החלטתי מיום 11.05.2014 בה הוריתי על דחיית ההתנגדות שהגישה הנתבעת וזאת בשל כך כי הסכום שהיה עליה להפקיד בהתאם למוסכם בין הצדדים לא הופקד במועד שנקבע.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה שהגישה הנתבעת החלטתי להיעתר לבקשה וזאת מהנימוקים שלהלן.

1. בהתאם להחלטה שניתנה ביום 21.01.2014 ע"י כב' הרשמת פרס מתן הרשות להגן הותנתה בהפקדת סך של 4,000 ₪ (להלן: "הסכום") בקופת בית המשפט בתוך עשרה ימים מהגשת ההודעה על כשלון המו"מ.

2. הצדדים לא הגישו כל הודעה לבית המשפט וזאת בניגוד גמור להחלטה האמורה. בהתאם, כך יש להניח, גם לא הופקד הסכום שנקבע.

3. ביום 22.04.2014 נתתי החלטתי ובה הנחתי כי המו"מ לא צלח וניתנה לנתבעת רשות להגן בכפוף להפקדת הסכום בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההחלטה הנ"ל.

ההחלטה האמורה נשלחה בדוא"ל לב"כ הנתבעת ביום 24.04.2014. לפיכך היה על הנתבעת להפקיד את הסכום עד ליום 05.05.2014. הנתבעת לא עשתה כן.

4. ביום 08.05.2014 הגישה התובעת בקשה לדחיית ההתנגדות בשל אי הפקדת הסכום.

5. ביום 11.05.2014 הוריתי על דחיית ההתנגדות. ההחלטה נמסרה לב"כ הנתבעת ביום 22.05.2014.

6. בתצהיר התומך בבקשתה לביטול ההחלטה טוענת הנתבעת כי "מתוך כל אי הסדר והבלבול בו אני שרויה כיום, עם הפרדותי מבעלי, לא ירדתי לסוף דעתו של בא-כוחי, ומתוך בלבלול וחוסר הבנה, לא הפקדתי את הסכום כפי שהתחייבתי".

הנתבעת אינה טוענת כי לא נמסרה לה הודעה על חובתה להפקיד את הסכום, מחד אך אינה מפרטת מתי נמסרה לה ההודעה האמורה ע"י בא-כוחה.

עמימות זו של הטיעון אינה ראויה והיא מכשילה את בירור הטענות לגופן. היה על הנתבעת לפרט בדיוק מתי נמסרה לה ההודעה.