ת"ט 28144-02-16 ליסיג בע"מ נ' אסתיכנגי

לפני התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה לביצוע שיק אשר נמשך על ידי המבקשת. המדובר בשיק ע"ס 19,000 ₪ שמועד פירעונו ביום 16.7.14.

המבקשת טוענת כי מדובר בשיק שנמסר על ידי בעלה, דן אסתיכנג'י, למר אלי מלול כבטחון להחזר הלוואה שנתן אלי מלול לבעלה של המבקשת. בעלה של המבקשת פרע את סכום ההלוואה במלואו, ומר אלי מלול הבטיח להשיב את השיק לידי בעלה של המבקשת, אך לא עשה כן. עוד נטען, כי מר אלי מלול הינו שותף עסקי של המשיבה, ומכאן שהמשיבה ידעה בעת קבלת השיק כי הוא נפדה, ואין מקום להגישו לביצוע.

כידוע, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675. לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (ראו: ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

טענות המבקשת כי סכום השיק נפרע במלואו, וכי לא התקיימו התנאים להצגתו לפירעון, עשויה להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת ההתנגדות, וזאת בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.