ת"ט 28100-02-16 דר פלסט בעמ נ' סוקול

בקשת הנתבעת להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על נכסיה במסגרת תיק ההוצל"פ, לאחר שהוגשה על ידי הנתבעת התנגדות לביצוע שטר החוב והתיק הועבר לבית המשפט.

לטענת הנתבעת, העיקולים על חשבונות הבנק ועל רכביה גורמים לה לנזק, כגון בסירוב הבנק להעניק לה הלוואות.

לגוף התביעה טענה הנתבעת, כי שטר החוב עליו היא חתומה פקע, נוכח העברת מניותיה בחברה החייבת ומתן הודעה לנושים על ביטול הערבות.

התובעת בתגובתה טענה, כי העיקולים הוטלו כדין וכי טענות הנתבעת אינן אמת. בהקשר זה טענה התובעת, כי לא נמסרה לה הודעה על העברת מניות הנתבעת בחברה או על הפסקת הערבות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

לתובעת זכות לכאורה בתביעתה נוכח חתימת הנתבעת על שטר החוב ושעה שקיים לכאורה חוב של החברה החייבת (לגביה ניתן כתב הערבות) לתובעת.

עם זאת, לא ניתן לשלול בשלב מקדמי זה של הדיון את טענות הנתבעת ומדובר בטענות הראויות לבירור.

טענות התובעת לגבי מצבה של החברה החייבת והעדר יכולת פירעון החוב אינן שנויות במחלוקת, אך המבחן הרלבנטי נוגע למצבה של הנתבעת. בהקשר זה, לא מצאתי כי הובאו ראיות של ממש להוכחת הטענה כי מצבה של הנתבעת אינו טוב, נתון רלבנטי לבחינת שאלת ההכבדה במידה ולא יינתן עיקול זמני.

בנוסף, יש לשקול את מאזן הנזקים, אל מול החשש כי בהעדר עיקול זמני תעמוד התובעת בפני קושי במימוש פסק דין (כגון אם תדחה ההתנגדות) עומדים נזקיה של הנתבעת בגין הותרת העיקולים על כנם.