ת"ט 27923-09-13 רוט נ' גלאי

בפני התנגדות לביצוע שטר.

בתצהירה טוענת המבקשת כי המשיב אשר היה בן זוגה החל משנת 2011 ניצל אותה (כאשר משכורתה הייתה גבוהה) ולחץ עליה להעביר לו כספים רבים כהלוואה המסתכמים לסך של כ-80,000 ₪. המבקשת טוענת כי השטרות נשוא התביעה דנן נמסרו למשיב בבית החולים, לאחר שעברה שתי תאונות, תוך איומים מצדו של המבקש וניצול מצבה הרפואי הקשה. השקים חזרו בשל העדר כיסוי.

בחקירתה טוענת המבקשת כי לא נחתם הסכם הלוואה אולם הייתה הבנה כי הכסף נמסר למשיב כהלוואה. כאשר נשאלה האם השקים נשוא תביעה זו ניתנו תחת כפייה, ענתה המבקשת כי נמסרו כאשר פנה אליה המשיב בלשון ציווי והייתה מבוהלת ובמצב קשה שלאחר התאונות ואילו האיומים מצד המבקש הגיעו לאחר שהשקים חזרו. כמו כן, טוענת כי המשיב שיווק בעזרת המבקשת תמונות על ידי שימוש בביתה לתערוכה להצגת התמונות.

פרט למסמכים חלקיים הכוללים מיילים והודעות sms לא הוכיח המשיב עסקת יסוד בין הצדדים אשר בגינה נתנו שקים בסך כה גבוהה. בשלב זה יש לקבל את טענות המבקשת ולא לבחון את מהימנותה. המשיב ניצל את מצבה הנפשי של המבקשת אשר סובלת מבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות אשר גרמו לבלבול ופגיעה בזיכרון (ראה מסמך מצ"ב-עובר להתנגדות).

מנגד, טוען ב"כ המשיב כי במסמך הרפואי שהגישה המבקשת מצוין כי מצבה תקין. המבקשת מעלה בסעיף 8 לתצהירה כי הייתה מנהלת שיווק בתמורה ל-50% מהרווחים שבמכירת התמונות. ב"כ המשיב מציג מייל ששלחה המבקשת ביום 8.12 בו כותבת "תן לי סחורה ואני אתן לך שיק", וכן שניים מהשקים נשוא התביעה דנן הינם לתאריך 8.12. , המבקשת בחקירתה מאשרת את המייל כאמור. כמו גם, מציג ב"כ המשיב מיילים נוספים המעידים לטענתו על עסקת יסוד. מהחקירה עולה כי השקים לא נתנו תחת כפייה, שכן האיומים הגיעו רק לאחר שחזרו. עוד יוטעם כי אם היו ניתנים תחת איומים ולחץ, לא היו נרשמים כדחויים אלא לפירעון מידי וכן המבקשת הייתה נותנת הוראות ביטול, אלא שבמקרה דנן, השקים חזרו מהטעם של העדר כיסויי. הטענה כי הכספים נמסרו למשיב כהלוואה הועלתה לראשונה בדיון.

כתגובה מעלה ב"כ המבקשת כי מהסיכום במסמך הרפואי עולה כי ישנן תלונות מבחינה נפשית וקשיים רגשיים כרוניים, וכי המצב הנפשי לא יציב. ב"כ המבקשת מפנה לס' 8 להתנגדות, שם עולה לראשונה טענת ההלוואה בניגוד לנטען על ידי ב"כ המשיב. יוזכר כי המשיב לא נכח בדיון על מנת להציג את גרסתו.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נראה כי קיימת סתירה בטענת הנתבעת, כאשר בתצהירה מעלה כי השקים נמסרו תחת איומים ואילו בחקירתה משנה גרסתה וטוענת כי איים רק לאחר שחזרו השקים. כמו גם, לא צורפו מסמכים רפואיים המעידים על פגיעות חמורות עקב תאונות דרכים ומהמסמך הרפואי שכן צורף, עולה כי המבקשת לא אובחנה כסובלת ממחלה פסיכיאטרית ומצבה הינו סביר.

חרף האמור לעיל, הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שישי אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיה של המבקשת בשלב זה, שכן אין למנוע ממנה להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.