- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ט 27413-05-14 חאג יחיא נ' נור
|
ת"ט בית משפט השלום פתח תקווה |
27413-05-14
11.10.2015 |
|
בפני הרשמת: איילת הרץ-טופז-אחיעזר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע/משיב: ראמי חאג יחיא |
נתבעת/מבקשת: חאג' יחיא נור |
| החלטה | |
1.לפני התנגדות לביצוע שטר בסך של 28,000 ₪ המשוך מחשבונה של המבקשת.
ביום 11.10.15 התקיים דיון בהתנגדות לפני בו נחקרו המבקשת ובעלה על תצהירו.
2.טענות הצדדים:
המבקשת טענה כי השטר נחתם על ידה ונמסר על ידי בעלה לידי המשיב בנסיבות שאינן ידועות לה מידיעה אישית. בחקירתה חזרה ואמרה כי השטר נחתם על ידה וכי מסרה מספר שיקים לבעלה שהיה מוגבל באותה תקופה ועל כן לא יכול היה ליתן שיקים מחשבונו הוא. בעלה של המבקשת העיד והצהיר כי היתה מערכת יחסים בינו לבין המשיב. במסגרת יחסים אלה הלווה המבקש למשיב כספים רבים שאף הושבו לו ע"י המשיב אך משאלה לא הספיקו החל המבקש למשוך כספים מחשבונה של אשתו ואחותו לטובת המשיב. השיקים ניתנו למשיב במסגרת "טובה" על מנת לעזור למשיב וכי המשיב נהג להשיב לו את תמורת השיקים. המבקש טען לפני כי חשבונות הבנק יוכיחו שגרסתו נכונה וכי מעולה לא היתה עסקת יסוד בינו לבין המשיב וכי לא התקבלה תמורה בעד השיקים שהמשיב היה אמור לכסות את השיקים בכספים אך משלא פעל כן ולא שילם תמורתם, יש מקום להשיבם לידי המבקשים.
מנגד טען ב"כ המשיב כי טענות המשיב הן בגדר טענות בעלמא שלא הוכחו ולא פורטו כדין. כמו כן, טען כי עפ"י דיני השטרות גם שיק שניתן "כטובה" הוא שיק לכל דבר ועניין ויש לפרוע. ב"כ המשיב טען כי כספים הופקדו בחשבון המבקשת ומכאן שניתנה תמורה בעד השטר. המשיב טען עוד כי החתימה איננה החתימה על גבי השטר אינה של המבקשת אלא חתימתו של בעלה שהוא זה שמצבו הכלכלי היה בכי רע ובהתאם היה מוגבל באותה תקופה.
3.המסגרת הנורמטיבית:
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992); ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו, 18.02.2008)).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
