ת"ט 26546-10-13 סבג נ' קירית העץ בע"מ

1.המדובר בתביעה לביצוע שטר המשוך על בנק דיסקונט שמספרו 4491 ע"ס 17,550 ₪ שהגיש התובע בלשכת ההוצאה לפועל בתיק שמספרו 10-07227-13-9. הנתבע התנגד לביצוע השטר ובישיבה מיום 21.1.14 הוסכם על ידי הצדדים כי תינתן לנתבע הרשות להתגונן, והצדדים ינסו לסיים המחלוקת בפשרה. משהודיעו הצדדים בפרק הזמן שקבע לכך בית המשפט כי לא עלה בידם להגיע להסכמה, הורה בית המשפט על הגשת תצהירים וביום 1.5.14 הופיעו הצדדים בפניי, נחקרו על תצהיריהם וב"כ סיכמו טענותיהם בעל פה בסיום ההליך.

2.המדובר בעסקה במהלכה סיפק התובע שהוא בעל נגריה לנתבעת חלונות במסגרת פרוייקט שביצעה הנתבעת. הצ'ק שמספרו 4491 הנו הצ'ק הראשון שניתן במסגרת עסקה זו (להלן "הצ'ק הראשון") והוא נמסר לתובע ביום 20.1.13 . ביום 31/3/13 מסרה הנתבעת במסגרת עסקה זו צ'ק נוסף לתובע על סך 40,950 ₪ כולל מע"מ שגם הוא דחוי לשלושה חודשים וזמן פרעונו 1/7/13 (להלן "הצ'ק השני"). הצ'ק הראשון בוטל על ידי הנתבעת ומשהגיש התובע את הצ'ק לביצוע הוא חולל בשל הודעת הביטול. מספר ימים לאחר מכן, ביום 9.4.14 עשתה הנתבעת צ'ק שמספרו 9130 על שסכומו זהה לסכומו של הצ'ק הראשון, מסרה אותו לתובע וצ'ק זה נפרע במלואו.

3.המחלוקת בית הצדדים היא האם הצ'ק השלישי הוא צ'ק חלופי לצ'ק הראשון, כטענת הנתבעת או האם כטענת התובע הצ'ק הראשון וגם השלישי הינם חלק מן התמורה הכוללת לה זכאי התובע בגין הסחורה שסיפק ולפיכך זכאי הוא גם לסכומו של הצ'ק הראשון.

טענות הצדדים

4.התובע טוען כי הצ'ק הראשון חתום כדין והוא ניתן כתשלום מקדמה עבור ביצוע העבודות שביצע התובע עבור הנתבעת. לטענת התובע, משנטל ההוכחה בתביעה שטרית הינו נטל שמוטל על הנתבעת, והיא לא הוכיחה כי אכן הצ'ק שנמסר הינו צ'ק חלופי, דין התביעה להתקבל במלואה.

לטענת התובע, אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה ביטלה של הצ'ק, כיוון שנגנבו צ'קים ממקום עסקה. הנתבעת מתבססת על אישור תלונה במשטרה שסומן בתצהיר הנתבעת כנספח ד', אולם אין בו זכר לגניבת צ'קים או כספת כפי שנטען על ידה בעל פה לראשונה במהלך ישיבת ההוכחות, וגם בתצהיר מנהל הנתבעת לא נזכרה אי פעם כספת. התובע טוען עוד כי לא נטענה שום טענה כנגד עסקת הבסיס, וכי לא התקבלה תמורה בגין הצ'ק שחזר. לעומת זאת התובע הוכיח באמצעות חשבוניות שצורפו כי עסקת היסוד הייתה בסכום כולל של 80,400 ₪ פלוס מע"מ, והצ'ק שניתן הינו צ'ק שמהווה חלק מן התמורה. עוד טוען התובע כי העובדה שמנהל הנתבעת לא התעקש ודרש את הצ'ק הראשון שחולל בעת שמסר את הצ'ק השלישי לתובע מעידה על כך שלא היה מדובר בצ'ק החלופי אלא ניסיון להתחמק מתשלום שמהווה חלק מהתמורה.

לפיכך מבקש התובע לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בסכום הצ'ק וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

5.לטענת ב"כ הנתבעת הצ'ק חזר בגין הוראת ביטול ולא אכ"מ ומנהל הנתבעת הסביר את הנסיבות שהביאו לביטול הצ'ק. לטענת הנתבעת הצ'ק הראשון והשני היו צ'קים דחויים ל – 3 חודשים על בסיסם הנפיק התובע חשבונית וקבלה. ביום 13/2/13 ארעה פריצה בבית העסק של הנתבעת וכפי שהעיד מנהל הנתבעת הנגריה רוקנה לחלוטין, מכונות, סחורה, כספת וציוד. לדברי ב"כ הנתבעת תוכן אישור המשטרה על הפריצה נקבע על ידי המשטרה. מאחר ולא ברור היה אלו צ'קים נגנבו, בהמלצת יועצים בוטלו באופן גורף כל הצ'קים שהוצאו עד אותו מועד. הצ'ק השלישי שנמסר לתובע זמן פרעונו הנקוב הוא 1/4/13 והוא נפרע ביום שנמסר לתובע. להבדיל מיתר הצ'קים רק הצ'ק הזה, הצ'ק החלופי שולם במזומן ולא דחוי להבדיל מקודמיו. כמו כן הוא ניתן בדיוק על אותו סכום ובאותו תאריך פרעון שנשא הצ'ק הראשון ולהבדיל משני הצ'קים האחרים התובע בחר באופן שלא מוסבר לא להוציא חשבונית על הצ'ק הנוסף והוציא רק קבלה. עוד הוא טוען כי לאחר פרעון הצ'ק השלישי לא עשה התובע דבר בנוגע לחזרתו של הצ'ק לרבות התכתבות במיילים ולרבות בחשבונית שהוצאה ב 5/8/13, וטענה זו נטענה לראשונה רק לאחר פניית התובע ליעוץ משפטי מספר חודשים לאחר מכן. לדברי הנתבעת נסיבות אלו מעידות שהתובע ידע שמדובר בצ'ק שמחליף את הצ'ק הראשון. הנתבעת מסכימה כי באופן הגיוני היה מצופה מן הנתבע שידרוש לקבל את הצ'ק שבוטל חזרה אולם ניתן על כך הסבר על ידי מנהל הנתבעת ויש לקבל את הסבריו. הנתבעת טוענת כי הוכיחה שניתן צ'ק חלופי תחת הצ'ק הראשון ובכך התאיינה זכותו של התובע בגין הצ'ק שחולל. לאור האמור היא מבקשת לדחות את התביעה השטרית ולחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

דיון והכרעה