ת"ט 24534-01-15 בן שמואל נ' שישקוב

הזוכה הגיש לביצוע, כנגד החייבת, שיר המשוך מחשבונה בבנק הפועלים, ע"ס 6,000.00₪, ז"פ 7/12/13. השיק הוצג לפירעון אולם לא כובד בידי הבנק הנמשך, בשל היעדר כיסוי מספיק, כעולה מן המוטבע על פני השיק.

החייבת הגישה התנגדות הנסמכת בתצהיר המבקשת מיום 1/1/15, ובתצהירה של פשייב אלבינה, מיום 30/12/2014.

בתצהיר המבקשת גם העובדות המוצהרות הבאות:

בתאריך 5/8/13 חתמנו על חוזה שכירות עם סוניה ויוסי בן שמואל (הזוכה).

בתחילת אוקטובר נסתבר לשוכרים כי החנות אינה "מניבה הכנסות" ולכן הודיעו למשכירים על רצונם בסיום השכירות.

על פי ההסכם (צורף כנספח להתנגדות, הסכם שכירות בו "המשכיר" הם הזוכה וגב' סוניה בן שמואל, ו"השוכר" הם החייבת ומר רומן שישקוב), מוטל על השוכרים להציע שוכר אחר תחתיהם.

מוצהר גם, כי "...ביקשנו ממנה לא להפקיד צ'ק של השכירות של חודשים דצמבר וינואר..."

השוכרים פרסמו מודעה אולם פניות המתעניינים במושכר, לא נענו ע"י המשכיר.

בין הפונים גם מגישת התצהיר הנ"ל, אשר חפצה להיכנס בנעלי השוכר ואף לרכוש מהם ציוד שלהם שהיה במושכר, אך המשיב וסוניה מיאנו להתייחס אל הפניות בנושא.

"...למחרת בבוקר הודיע לנו סוגיה כי אתמול בערב תתמה עם שוכר אחר על חוזה שכירות החל מ- 1.1.14 ואנו חייבים לשלם לה על 20 ימים של חודש דצמבר... למחרת בבוקר. 10.1.14 היא פגשה את בעלי, רומן, בחנות דרשה ממנו העותק של מפתח לדלת הכניסה. היא קיבלה את המפתח, וכן נאמר לה כי היא לא יכולה להגיע לנכס, כי יש שם עדין סחורה שלנו, וזה במידה והיא רוצה לקבל את החלק היחסי עבור חודש דצמבר... כעבור כמה שעות קיבלנו קריאה ממוקד "שאש" שלשם הייתה מחוברת הזעקה לגבי דריכת אדם בחנות... רומן הגיע לחנות וראה שם את סוניה ובעלה שמעון שתלשו את האזעקה ממקומה וניתקו אותה. מזיזים את הדברים שלנו, זורקים ומזיזים אותם ממקום למקום והורסים את הסחורה. למקום הוזעקה משטרת ישראל והוגשה תלונה על פריצה..." (סימוכין להגשת התלונה צורפו לבקשה).

בתצהיר של גב' פשייב מוצהרות עובדות התומכות בעובדות שבתצהיר המבקשת.

ביום 12/04/2915, עמדה המבקשת לחקירה נגדית על תצהירה, ואישרה כי השיק נשוא ההתנגדות נמשך על ידה וחולל באי פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק בחשבונה.

העדה ציינה, כי כך אירע, והעידה כי נשארה במושכר (חנות) עד 10 או 11 בדצמבר, מועד בו נמסר המפתח לסוניה.