ת"ט 24366-03-15

מונחת לפניי התנגדות לביצוע שטר.

בהתנגדות ובתצהיר המצורף לה טוענים המבקשים, כי מדובר בשטר חוב שניתן במסגרת ערבות אישית אשר מסר הנתבע 2 (המבקש) לתובעת (הזוכה) במסגרת יחסיו העסקיים עמה, בפרט, ערבות אישית לסחורות של התובעת שהוא מפיץ באמצעות חברה שבבעלותו. לטענתו, לא היה מקום לביצוע שטר החוב שכן סחורה שקיבל מאת התובעת לצורך הפצה, לא נמכרה, ולפי סיכום עם התובעת הוא היה זכאי להחזיר סחורה זו לידיה כפי שנהג בעבר במסגרת יחסיהם. המבקשים טוענים כי חרף פניותיו של המבקש לתובעת בכדי לקבל בחזרה את סחורתה, התובעת לא עשתה כן. התובעת טוענת מנגד, בין השאר, כי עת פנה אליה המבקש, כבר פג תוקף הסחורה. הנתבעת מדגישה כי מדובר בסחורה "מן החי" וקיימת בעיה תברואתית בהשבת סחורה כזו אף אם טרם פג תוקפה.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, סבורני כי טענות הצדדים, ובפרט, טענות המבקש מצריכות בירור עובדתי ויש בהן כדי להקים הגנה לכאורה בתביעה לביצוע שטר. כידוע, בשלב זה אין לבדוק כיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו ואין להיכנס בשלב זה לבחינת מהימנות גרסת ההגנה. די בכך שהתצהיר מגלה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, כדי שתינתן לנתבע האפשרות להתגונן [ראו והשוו ע"א 248/89 החברה הכלכלית למוסיקה בע"מ ואח' נ' Warner Home Video (Ltd) U.K., פ"ד מו(2) 273].

בנסיבות העניין, ההתנגדות מתקבלת. כתב ההתנגדות ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום השטר - תידון התביעה בסדר דין מהיר.