ת"ט 23647-10-16 מי חדרה בע"מ נ' דגני

לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב על סך 62,697.71 ₪, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביחס ל-6 נכסים בהם מחזיק המבקש.

1. תמצית טענות המבקש, כי נכס שמספרו 511820002, המהווה יחידה מסחרית, היה ריק במשך כעשור וללא חיבור למים והמבקש איננו הבעלים, ממילא איננו המחזיק, מאז יום 6.8.12, עת נמכר הנכס. לפיכך, את הרכיב בסך 5,732.1 ₪ בגין נכס זה, יש לדחות. בנוסף, בפי המבקש טענת קיזוז בסך 133,380 ₪, בגין דמי שימוש במכון הביוב אליו פלשה בשעתו עיריית חדרה, וכיום המשיבה, כמחליפתה, ביחס לתקופה שמחודש מרץ 2015 ועד חודש אוקטובר 2016. בסיכומיו, טען המבקש כי הסכום המופיע במכתב ההתראה שונה מהותית מהסכום הנתבע וכי רק בשל טעם זה יש לקבל התנגדותו.

    

2. תמצית טענות המשיבה כי התביעה הוגשה ביחס ל-6 נכסים ואילו המבקש בחר להתייחס בהתנגדותו לנכס אחד בלבד מתוכם, כך שיש לייתן פסק דין ביחס ל-5 הנכסים האחרים, בהעדר טענת הגנה. בנוסף, המשיבה היא אישיות משפטית נפרדת מעיריית חדרה, אשר אינה צד להליכים שהתנהלו בין המבקש לבין העירייה וכי לא הוצג כל מסמך הנוגע לטענת הקיזוז שהועלתה, כך שדינה להידחות.

3. בדיון אשר התקיים ביום 9.3.17, נחקר המבקש על תצהירו ובמסגרתו הגיש לתיק בית המשפט מסמך אשר נתקבל לידיו לאחר הגשת ההתנגדות, החלטה מיום 8.11.16 בתיק 24917-03-15, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות המבקש ועיריית חדרה.

4. אין מחלוקת כי מכון הביוב הנמצא בגוש 10041, חלקה 49, נמצא בבעלות המבקש. הסכמות המבקש עם עיריית חדרה כוללות התייחסות לכך, לפיהן מוסכם כי השימוש במכון הביוב הינו באחריות המשיבה מאז חודש נובמבר 2008. כמו כן הוסכם שם כי הסכמת העירייה לקיזוז סכום דמי השימוש ביחס למכון הביוב נעשתה לפנים משורת הדין ומבלי לפגוע בזכות העירייה כלפי המשיבה.