ת"ט 23116-05-15 פוליבה בע"מ נ' אמסלם

1.המבקשת עותרת להעברת מקום הדיון בתובענה מחוסר סמכות מקומית ולביטול העיקולים שהוטלו בטרם מתן אזהרה בלשכת ההוצאה לפועל. לטענתה, בית משפט זה נעדר סמכות מקומית, שכן מקום עריכת השטר, מקום עסקה של החברה ומקום מתן הסחורה וביצוע התשלומים נמצא בעיר באר שבע. לטענתה, אף טענה בדבר תנית סמכות דינה להתבטל בהיותה תנאי מקפח בחוזה אחיד ובגדר הרחבת חזית. לטענתה, לא הגישה התנגדות במועד משלא ידעה על ההליכים המתנהלים כנגדה ולא קיבלה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. העיקולים גורמים למבקשת לנזק רב ומהווה עוגמת נפש הגם שלא נתפסו כספים בחשבון.

2.לגרסת המשיבה, בוצעה למבקשת ביום 22/3/15, בכתובת העסק, מסירה של אזהרה לידי בת משפחתה העונה לשם תמר אשר סירבה לחתום על אישור המסירה. בעלה של המבקשת יצר קשר עם משרד ב"כ המשיבה ביום 6/5/15 לצורך בירור וקבלת העתק מכתב הערבות, ואכן נשלח לו שטר החוב עליו חתמה המבקשת. לאור חלוף 30 ימים ממעוד המצאת האזהרה למבקשת, אין מקום לבטל את העיקולים שהוטלו, בין היתר, על חשבונותיה. באשר לסמכות המקומית, נקבע בשטר החוב, עליו חתמה המבקשת, כי בכל סכסוך יהיה מקום השיפוט בת"א.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי להורות על דחיית הבקשה לביטול העיקולים, שכן אלו נחזים להיות מוטלים כדין, ואין למבקשת כל טענה מהותית אשר יש בכוחה להביא לביטולם, למעט טענה כי האזהרה לא נמסרה לה כדין וכי העיקולים גורמים לה לנזק רב, הגם שלא נתפסו כספים. המבקשת אינה מתמודדת עם שאלת ההכבדה על ביצועו של פסק הדין לנוכח סכום התביעה הגבוה יחסית ולא כיצד תפרע את החוב, ככל שידחו טענותיה. אף בהתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת אין כל התייחסות לטענות הגנה כנגד סכום החוב הנתבע אלא אך לטענה בדבר אי מסירת אזהרה כדין. לפיכך, אף ביחס לתקנות 362 ו-374 לתקנות, מן הדין להותיר את העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל על כנם. יצויין, כי לרשות המבקשת היו נתונים 7 ימים לצורך הגשת בקשה לביטול העיקולים על ידי רשם ההוצל"פ, בהתאם לתקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל, אולם זו בחרה להגישה רק כעת לבית המשפט ועוד בטרם שעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ואף מטעם זה דין הבקשה להדחות.

4.באשר לטענה בדבר העדר סמכות מקומית, אזי מצאתי כי בהתאם לחלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה לבית משפט השלום אשר במחוז דרום, שכן חלופות אלו מורות כי אזור השיפוט של מקום מגורי ועסקה של המבקשת ומקום יצירת ההתחייבות ועריכת השטר הינו בעיר באר שבע. אולם, ביחס לטענת המשיבה לקיומה של תניית שיפוט, מצאתי כי הגם שאין המדובר בתניית שיפוט ייחודית, הרי שיש לה תוקף מחייב, ולפי הסיפא להוראת תקנה 5 לתקנות, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט באותו מקום או לאחר לפי תקנות 3 או 4. דהיינו, שהדבר נתון לבחירת התובע היכן להגיש את התובענה. לפיכך, בדין בחרה המשיבה בבית משפט השלום בתל אביב לאור תניית השיפוט עליה חתמה המבקשת.

5.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית והתובענה תיוותר להתברר בבית משפט נכבד זה. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ה, 02 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: