ת"ט 2263-09-15 משה ואח' נ' ישראל

בפני התנגדות לביצוע שטר בטחון על סך 200,000 ₪ שהפקיד המבקש – קבלן במקצועו, בידי המשיבים, כבטוחה לכך שעבודות בניה שחברה בבעלותו תבצע עבור המשיבים, בהתאם לחוזה שנחתם ביניהם, יושלמו לשביעות רצונם. היקף העסקה בין הצדדים עמד על 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. מדובר בפירוק דירה ישנה בת 2.5 חדרים, בניית שלד, ממ"ד (ללא עבודות פנים).

הזוכים טוענים בתמצית כי החברה באמצעות המבקש לא השלימה העבודות, הפרה החוזה עמם, אילצה אותם לשלם ולהשלים עבודות הבניה בעצמם, ובנוסף קיבלה סכומים ביתר, בדרך של קבלה במרמה של שיק פתוח דחוי על סך של 100,000 ₪, אשר אמור היה לשמש להגדלת אשראי של המבקש ובפועל הועבר לצד שלישי – נכיון שיקים.

התנגדותם של המשיבים לפרעון השטר נדחתה, לרבות ערעור לביהמ"ש המחוזי (ע"א 13023-09-14) והם נאלצו לשלם את מלוא סכום השיק בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בהפעילם את שטר הבטחון מבקשים הזוכים להשיב לעצמם הסכומים ששילמו ביתר וכן לפצותם על הנזקים שנגרמו להם, לרבות פיצוי מוסכם, נזקים העולים על סכום שיק הבטחון.

מנגד, טוען המבקש כי החברה סיימה העבודות שהתחייבה אליהם, נשאה בתשלומים מיותרים, בעקבות צו הפסקת בניה שגרם שכן, וכן ביצעה עבודות ושינויים שלא סוכמו בחוזה (סעיפים 25 ו-26 להתנגדות), המבקש טען כי המשיבים נותרו חייבים סך של 125,800 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית שמגיעים לגובה השיק.

כל אחד מהצדדים תמך טענותיו באמצעות תצהירים של אנשים נוספים שהיו מעורבים.

מקריאת כתבי הטענות עולה כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים רבה. לא הצלחתי להבין כיצד מגיעים המשיבים לחישוב לפיו הם זכאים לקבל מהמבקש 200,000 ₪ וכיצד חוב זה מסתדר עם נספח ג' המכונה גמר חשבון, אשר אינו חתום על ידי איש, המועד לעריכתו אינו ברור, ובכלל הוא מסכם יתרת חובה של המשיבים למבקש בסך של 29,454 ₪. אם השיק על סך 100,000 ₪ לא נלקח בחשבון ואם אכן הסכומים הנקובים שם נכונים, או אז מגיע לתובעים החזר של כ-70,000 ₪. מנגד, לא ברור הכיצד מבקש לקזז סכומים מסכום השיק, אם מדובר בנזקים שנגרמו לחברה בע"מ ולא לו באופן אישי, (אף כי שמו מופיע כצד להסכם, החשבוניות הוצאו על ידי החברה וההפסדים נגרמו לכאורה לה). לגבי טענות ב"כ המשיב לענין פגמים צורניים בשטר הביטחון או בפרטי תיק ההוצל"פ, אני נוטה לדעת ב"כ המשיבים, לפיה אין בטענות הללו ממש. המשיב ידע היטב למי הוא מוסר השטר ועבור מה.

כאמור, עסקינן בשטר בטחון לא סחיר, המחלוקת היא בין צדדים קרובים, ההלכה הפסוקה בעניין קבלת התנגדות, בדומה לבקשת רשות להגן, היא שכל עוד לא מדובר ב"הגנת בדים", יקבל בית המשפט את ההתנגדות ויאפשר למבקש את יומו בבית המשפט.

יחד עם זאת, בהתחשב בנטל המוטל על המשיב להתמודד עם החזקה כי התנאי למימוש השטר התקיים, יש מקום להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום שיבטיח לפחות את הוצאות המשפט.

על מהות שטר בטחון על תנאי ראה ע"א 562/88 אהרון בן אריה נ' יוסף סופר והאסמכתאות שם (פורסם בנבו).

אשר על כן, אני מקבלת ההתנגדות, אולם בתנאי שהמבקש יפקיד סך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשפט. הסכום יופקד עד ליום 15/6/16.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: