ת"ט 21532-01-15נפדמן ובנו בעמ נ' חופרי א.ע.מ. בע"מ ואח'

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 27.11.14 הגישה התובעת לביצוע שטר על סך 50,000 ₪ זמן פרעון 15.10.10 אשר נמשך מחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לפקודת התובעת וחולל. בגב השטר ישנה חותמת הנחזית להיות חתומה על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") לפיה הנתבע ערב אישית לפרעון השטר.

2.הנתבעת הגישה התנגדות הנתמכת בתצהירו של הנתבע . נטען כי הנתבעת ניהלה עסק לעבודות עפר וגריסה . בשנת 2010 הגיעה למשרדה של הנתבעת מנכ"ל התובעת הראל, שהיה מוכר זמן רב לנתבעת כמי שמכר ציוד וכלי עבודה, במטרה לשכנע את הנתבעת לרכוש מהתובעת מתקן גריסה. הנתבע טוען כי הודיע להראל שאין לנתבעת כסף לרכוש מגרסה חדשה שעלותה 3,000,050 ₪. נטען כי הראל הציע שהמגרסה הישנה של הנתבעת תימכר, תמורת המכירה תועבר לתובעת והיתרה תשולם בסך של 500,000 ₪ וסכום נוסף בצ'קים דחויים. הנתבע טוען כי המגרסה הישנה נמכרה תמורת 1,200,00 ₪ (כך במקור – נ.ז.) לחב' אלבדר בע"מ. הנתבעת טוען כי לא זכורים לו פרטי הצ'קים ששולמו לתובעת בעיקר בשל פשיטת מס הכנסה ומע"מ על משרדי הנתבעת ובשל המעבר לרו"ח אחר. עוד נטען כי חלוף הזמן מקשה על איתור המסמכים.

3.הנתבע מוסיף ומצהיר כי הנתבעת נקלעה לקשיים ואז החלו לחזור צ'קים. נטען כי הושג הסדר עם התובעת לפיו יועברו כספים מכפר גלעדי לתובעת בסך של 75,000 ₪ לחודש כך שמחודש 1/11 עד חודש 8/12 הועבר סך של 1,500,000 ₪. נטען כי בחודש 8/12 הראל הזמין למשרדו כדי לברר את אופן הסדרת החוב אשר עמד באותה עת על סך של 450,000 ₪. נטען כי סוכם שסכום זה ישולם בתשלומים של 50,000 ₪ לחודש. נטען כי שולם תשלום ראשון בהתאם להסדר הנ"ל. בחלוף פחות מחודש , כאשר הנתבעים נוכחו לדעת כי אין ביכולתם להמשיך ולעמוד בהסדר , ביקשו הנתבעים מהראל כי יקח בחזרה את המגרסה בתמורה ליתרת החוב תוך הפניית קונה למגרסה, אשר ישא ביתרת החוב וכך היה.

4.בנוגע לחתימה בגב השטר טוען הנתבע כי החתימה המתנוססת על גבי הצ'קים דומה לחתימתו אולם אינו זוכר שבכלל ערב וקיים ספק לגבי נכונות ואמיתות החתימה.

5.ביום 12/2/15 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. נטען כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת 821,336 ₪. נטען כי בגין חוב זה נפתח תיק משכון בלשכת ההוצאה לפועל שמספרו

02-47047-13-0 לשם ביצוע המשכון שנרשם לטובת התובעת על מתקן הגריסה. הוצגו מסמכים לפיהם ביום 4/3/14 הוגשה בקשה לאשר את מכירת מתקן הגריסה ללא התנגדות של הנתבעת. מכירת המתקן הפחיתה מהחוב 316,026 ₪ כך שנותר חוב נומינלי בסך של 190,076 ₪. נטען כי השטר נשוא תיק זה הוא אחד מחמישה שטרות בסך כולל של 226,632 ₪. נטען כי שלושה שטרות בסך כולל של 131,934 ₪ , לרבות השטר נשוא תיק זה , כבר הוגשו לביצוע ושני שטרות נוספים יוגשו לביצוע בקרוב.

6.ב"כ התובעת טוען כי אם היה ממש בטענות הנתבעים סביר להניח כי הטענות האלו היו מועלות במסגרת תיק המימוש ומשלא הועלו, קיים לגביהם מעשה בית דין חלוט. נטען כי הטענה בסעיף 9 לתצהיר לפיה יתרת החוב בחודש 8/12 היתה 450 אלף ₪ והושג הסדר לתשלומה , לא יכולה לעמוד כנגד תאריכי השיקים שפורטו בתגובה, שהינם קודמים להסדר הנטען. עוד נטען כי גם טענת הזיוף היא חסרת בסיס שכן הנתבע מודה שמסר שיקים למשיבה, קושר עצמו לאירוע מסירת השיקים וטוען בשפה רפה כי אולי אינו מזהה את חתימתו.

7.לאור האמור לעיל נטען כי יש לדחות את ההתנגדות כהגנת בדים.