ת"ט 21511-02-15 קיי אר אס חברת כבוב רילסטיט הולדינג בע"מ נ' מזר

בפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה.

1.בתצהירו, טוען המבקש, יליד 1936, כי נזקק להלוואה ופנה אל צד ג' (להלן: "יוסי") אליו התוודע ממודע שפורסמה בעיתון. לטענתו לווה מיוסי 10,000 ₪ שתמורתם מסר לו 9 שיקים על סך 1,600 ₪ כל אחד. בתצהיר שצורף להתנגדות נטען כי כל השיקים נפרעו, למעט השיק האחרון. לטענתו, נקלע לקשיים כלכליים שבעטיים הפך חשבונו למוגבל ועל כן מסר ליוסי את תמורת השיק במזומן אך זה לא השיב לידיו את השיק, אלא סיחר אותו הלאה אל המשיבה.

2.באשר להארכת המועד, טען המבקש כי לאחר קבלת האזהרה, פנה אל יוסי שאמר לו: "הכל בסדר ואתה יכול לקורע את ההודעה אני מחזיר לך את יתרת השקים ואני מבטל את העיקול" (שורות 4 ו-5 לתצהירו מיום 15.12.14). ועל כן סבר כי אין נדרש הוא לבצע פעולה כלשהי, במיוחד שלא ננקטו הליכים כלשהם עד לחודש נובמבר 2014 אז הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו או אז ניגש בדחיפות להגשת ההתנגדות. ממילא, הוסיף הוא, היה טרוד בניתוח שעבר והוסיף כי מפאת גילו המבוגר וחוסר הבנתו הסתמך על יוסי והגיש ההתנגדות באיחור כאמור.

3.בתגובתה, טענה המשיבה כי הסבריי המבקש לאיחורו אינם מניחים את הדעת, והפנתה לסתירות שונות בגרסת המבקש, בעניין סכום השיק ומס' השיקים שמסר. אוסיף כי תשובתו של המבקש לתגובה זו, יש בה כדי להוסיף לריבוי גרסאות מטעמו.

4.המועד להגשת בקשת רשות להתגונן קבוע בתקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות). לפיכך, חלה על הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות תקנה 528 סיפא, המאפשרת הארכת מועד שנקבע בחיקוק, רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים המיוחדים הנדרשים בתקנה 528 אינם עשויים מעור אחד. הדרישה בקשה אליהם יכולה להשתנות באופן מהותי בין עניין אחד למשנהו, בהתאם לטיב וסוג ההליך עבורו מבוקשת הארכת המועד (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח' (15.3.01)).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, ובית המשפט נטה להיענות לבקשה בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו כגון במקרה דנין (בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות) במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה, וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי הדין. מגמה זו באה להגשים, ככל הניתן, את זכות הגישה לערכאות שהפכה לזכות חוקתית (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ), ובמידת הצורך לפצות את הצד הנפגע בהוצאות בגין מחדליו הדיוניים, של האחר.

5.כידוע, הכלל הוא כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש בתצהירו נכונות הן, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כך גם אין בודקים את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד. אם יוכיח המבקש את גירסתו הרי שעומדת לו הגנה בפני התביעה השטרית, משכך אני מוצאת להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ולקבלה.

6.לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן – "התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.