ת"ט 19994-01-13 משה נ' אלישייב

בפניי התנגדות לביצוע שטר.

1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, המחאה על סך של 6,960 ₪, שמועד פרעונה 31/5/12, משוכה בידי המבקשת לפקודת המשיבה, אשר חוללה.

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, אליה צורף תצהיר קצר במסגרתו העלתה הטענות שלהלן:

• השיק ניתן בגין עבודה שביצעה המשיבה כמהנדסת. יצויין כי במהלך הדיון התברר שמדובר בהכנה והגשה של תוכנית אדריכלית.

• השיק ניתן לבטחון לטובת התחייבותו של בן הזוג של המבקשת כלפי המשיבה.

• העבודה בגינה נדרש התשלום לא הושלמה.

  מעבר לאמור פורט בתצהיר מצבה הכלכלי והמשפחתי של המבקשת.

   

  2. מדברי המבקשת בדיון שהתקיים בבית המשפט, לרבות במסגרת חקירתה על תצהירה, עולה כי טענתה המרכזית היא שסברה שהשיק הנדון ניתן לבטחון בלבד וזאת בהתאם לדברי בן זוגה לשעבר כי התשלום יועבר למשיבה עם סיום העבודה. ויודגש, על בסיס אמירה זו של בן הזוג סברה שמדובר בשיק לבטחון. בנסיבות אלה ביקשה המבקשת ליתן לה אפשרות להתנגד לביצוע השיק.

  חייב שטרי הטוען כי השטר ניתן לבטחון, עליו הנטל להוכיח שאכן נמסר השטר כחיוב על תנאי וכי התנאי לא התקיים (ע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פ"ד מד(2) 801). מדבריה ומחקירתה על תצהירה של המבקשת לא עולה כל מסקנה לפיה אכן ניתן השטר על תנאי – שיק לבטחון, וזאת מעבר לסברה שנסמכת על דברי בן הזוג לשעבר. מהדברים אף עולה מסקנה אחרת ולפיה השיק ניתן כשיק לפרעון וזאת כנגד שירות שסיפקה המשיבה למבקשת ו/או לבן זוגה דאז, שהרי הסבירה כי בן הזוג דאז אמר לה שהמשיבה תקבל את הכסף כשתסיים את העבודה. ואכן עם העברת התוכנית האדרכלית לצורך הגשתה אצל הרשות המקומית, העביר בן הזוג דאז לידי המשיבה את השיק הנדון.

  יובהר עוד שהמבקשת לא טענה ששולם סכום כלשהו – באמצעותה או באמצעות בן הזוג לשעבר – בגין השירות שסיפקה המשיבה, באופן שככל שאכן תתקבל הטענה שמדובר בשיק לבטחון, הרי שלא התקיים התנאי להפעלתו.

  בנסיבות אלה לא הוכיחה המבקשת ולו בראשית ראייה כי השיק אכן ניתן על תנאי, במובנו כשיק לבטחון, וכי התנאי טרם התקיים.

   

  3.המבקשת העלתה טענה נוספת, שניתן לראות בה אף טענה חלופית, ככל שאכן רשאית היא להעלותה, שהשיק נמסר עבור שירות שביצעה המשיבה, אלא שהמשיבה לא ביצעה מלוא השירות ובגין כך טרם השתכללה זכאותה לתשלום. יובהר כבר בשלב זה כי לא הובאו כל תימוכין לטענה. אמנם הפנתה המבקשת למכתב מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראש העין, מיום 5/7/12 המופנה למר שלמה עצאר, לפיו נדרש לכאורה תיקון של התוכניות בהתאם להערות לעניין פתרון חנייה, הערות שנרשמו על גבי התשריט ותיקון הערות חוו"ד. ואולם, המבקשת לא הביאה ראייה ולו ראשונית כי השירות עליו הוסכם בין הצדדים כלל גם תיקונים נוספים שיכול שיידרשו בידי המועצה המקומית, וזאת באופן שבהעדר ביצוע התיקונים לא תהיה המשיבה זכאית כלל לתשלום, שהרי במסגרת הדיון התברר כי לא שולם דבר בגין השירות שניתן. כל זאת שעה שנדרש ממבקש הרשות להתגונן לפרט העובדות עליהן הוא מבסס טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390).