ת"ט 19772-02-17 בי.סי.איי. שירותי מיון ואריזה לחקלאות בע"מ נ' פרידמן

תלויה ועומדת בקשת המבקשת להארכת מועד אשר נילווית להתנגדותה לביצוע שטר.

השטר בו עסקינן הינו המחאה אשר נמשכה על בנק הפועלים סניף עפולה לטובת המשיבה, שיעורה 103,092 שקלים וזמן פרעונה 15.11.16. (להלן – ההמחאה)

בפתח הבקשה למבקשת טענה מקדמית הנוגעת לסוגיית הסמכות המקומית. לטענתה, מחוז שיפוט זה נעדר סמכות והיא מבקשת העברת ההליך לבית משפט השלום בעפולה בהתאם למקום מגוריה.

המשיבה מנגד אינה טוענת דבר לגוף הטענה הואיל ולשיטתה המבקשת מנועה מהעלאתה משעה שבחרה להגיש התנגדותה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל באשקלון ולא באמצעות הלשכה הסמוכה לבית המשפט לו מיוחסת הסמכות – לשכת ההוצאה לפועל בעפולה. בענין זה מפנה המשיבה לפסיקת בית המשפט בבר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובנין בע"מ ועל סמך פסיקה זו טוענת כי המבקשת ויתרה על טענתה ונחשבת כמי שמסכימה לסמכותו של בית משפט זה.

בתשובה לתגובת המשיבה מציינת המבקשת כי פסק הדין המובא עניינו הליכי תובענה על סכום קצוב ולא הליכי התנגדות לביצוע שטר כבענייננו ומשכך, אין להיתלות בו.

לאחר בחינת טענות הצדדים מוצאת אני כי יש מקום לקבל את הטענה המקדמית המועלית:

ראשית, אכן יש מקום לאבחנה בין התנגדות המוגשת לביצוע שטר לבין התנגדות לביצועה של תביעה על סכום קצוב (סעיפים 81א(ג); 81א1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 בהתאמה).

בעוד שבזו הראשונה מחויב המתנגד להגישה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל בה נפתח התיק, הרי שבהתייחס לשניה, ככל שהמתנגד כופר בסמכות בית המשפט הסמוך ללשכה בה נפתח התיק, הרי שעליו ליתן ביטוי לעמדתו כבר בהגשת ההתנגדות וזאת ע"י הגשתה של זו ללשכה הסמוכה לבית המשפט המוסמך לטענתו הוא ומכאן הקביעה בפסק הדין אליו מפנה ב"כ המשיבה ואשר מתייחס אך להתנגדות לביצוע תביעה (ראה הוראות התקנות – 106(א) לעומת 109(ח)(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979). המבקשת, אם כן, לא יכולה להחשב כמי שויתרה על טענתה בענין הסמכות.

שנית, לגופו של ענין, בבקשה לביצוע השטר טוענת המשיבה כי סמכותו של בית משפט זה נעוצה במקום מסירת השטר, מקום ביצוע העסקה ומקום מושבה שלה. דא עקא, לא הוגש כל תצהיר לביסוס טענות עובדתיות אלו ומכל מקום, על המשיבה להבהיר הכיצד אלו רלבנטיות עת עסקינן בתביעה שטרית. אוסיף ואציין כי מקום מושבו של הזוכה אינו רלבנטי כלל, לרבות בתביעה ע"פ עסקת היסוד.

מנגד – המבקשת מציינת בתצהירה כי מקום מושבה בעפולה ובבקשת הביצוע, כמו גם בהמחאה עצמה, מצוין כי מקום מגוריה בישוב רמת צבי, קרי – במחוז הצפון. לזאת יש להוסיף כי עת עסקינן בשטר הרי שמקומו של סניף הבנק הנמשך הוא שמשמש כ"מקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות" כלשון סעיף 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. [ראה בר"ע (י-ם) 611/05 מיכאל בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (14.4.05); תא"מ (ת"א) 20911-02-11 יושר סמיון נ' ארקדי פוקסמן (13.9.11); ע"א (ת"א) 10984-05-10 הלן מזרחי נ' מאיר אזרואל (25.7.10).]