ת"ט 19154-09-15

1. ראשיתו של ההליך המתברר בתיק זה בהגשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל על ידי המשיב.

בד בבד עם הגשת הבקשה, עתר המשיב למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקש לפני מתן אזהרה.

רשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשה והצו ניתן.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר הקבועה לדיון ליום 3.1.16 וכן בקשה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כאמור לעיל.

הדיון בבקשה התקיים ביום 27.10.15 אך נדחה למועד אחר כאשר המצהירה מטעם המבקש לא התייצבה לדיון.

במעמד הדיון עתר ב"כ המבקש לחייב את המשיב בהפקדת הערובות הקבועות בתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

2. בתגובתו (כפי שהוגשה עתה), טוען ב"כ המשיב כי יש לפטור את המשיב מהפקדת הערובות בהסתמך על עילת התביעה השטרית, הודאתו של המבקש בחוב בסך 25,000 ₪, עילת ההגנה והממצאים שעלו מהדיון בעניין החשש כי המבקש יצא מהארץ ולא ישוב אליה.

ראשית, יצוין כי התקנות קובעות חובת הפקדה של התחייבות עצמית לכל נזק ללא כל קשר לעילת התביעה וסיכויה.

בית המשפט מוסמך לפטור את המשיב מהפקדת ערובה ועירבון בלבד כאשר הפטור מהפקדת ערובה ינתן ככל שבית המשפט ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו והפטור מעירבון ינתן רק ככל שישוכנע בית המשפט כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין.

דהיינו, אין לפטור את המשיב מהמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 364(א) לתקנות.

3. נותרה השאלה האם יש לפטור את המשיב מהפקדת ערבות צד ג' (ערובה) ועירבון כספי כאשר העילה לפטור מהפקדת ערבות צד ג' צריכה להיות מטעמים מיוחדים.

סיכום נאה של הנושא נמצא בבש"א (משפחה ת"א) 8883/05 א.ש.  נ' א.י. מיום 19.7.05:

"4. כבר מעיון בלשונה של התקנה עולה, כי מתקין התקנות קבע ארבעה "תמרורי אזהרה" בדרכו

של בית המשפט לפטור את מבקש הסעד הזמני מהמצאת כתב-ערבות של אדם שלישי:

"הדבר צודק"