אלפאמקס בע"מ נ' זגורי

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות.

רקע

1.התובעת הגישה ללשכת ההוצל"פ ביום 2.3.2016 בקשה לביצוע ארבעה שיקים שנמשכו לפקודתה על-ידי המבקש בסך כולל של 150,200 ש"ח. ביום 21.6.2016 הגיש המבקש ללשכת ההוצל"פ התנגדות לביצוע השטרות. בהחלטתה מיום 30.6.2016 קבעה רשמת ההוצל"פ כי מאחר שהחייב (המבקש) עומד על טענתו לפיה התנגדותו הוגשה במועד, ההתנגדות תועבר לבית-משפט השלום בירושלים, והוסיפה כי: "הסמכות לבחון את הטענה בדבר הגשתה במועד...מסורה לבית המשפט".

2.התיק הגיע לטיפולי ביום 19.10.2016, לאחר התדיינות בין הצדדים לפני כב' הרשמת הבכירה של בית-משפט זה אלישבע חן, אשר בהחלטתה מיום 19.8.2016 דחתה את בקשת המבקש לביטול עיקולים שהוטלו על זכויותיו במסגרת הליך ההוצל"פ (להלן גם: החלטת כב' הרשמת חן).

3.בהחלטתי מיום 19.10.2016 הוריתי לתובעת להגיב להתנגדות המבקש לביצוע השטרות. התובעת הגישה תגובתה, וטענה בפסקאות 1-10 לתגובה, כי התנגדות המבקש הוגשה באיחור ללא בקשת ארכה, ולפיכך יש לדחותה על הסף. בהחלטתי מיום 17.12.2016 קבעתי כי המבקש ישיב לכך. בהחלטה נוספת מיום 14.2.2017 (שניתנה לאחר ארכות שהתבקשו מטעם המבקש) קבעתי כי על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד ערוכה כדין, וזאת אף אם לשיטת המבקש היא מוגשת מחמת הזהירות. בהמשך לכך, הגיש המבקש את הבקשה המונחת לפניי שכותרתה: "בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות". התובעת הגיבה לבקשה. ניתנה למבקש אפשרות להגיש תשובה מטעמו, אולם הוא לא עשה כן (בין לבין, שוחררה באת-כוח המבקש מייצוגה בתיק לפי בקשתה).

הבקשה להארכת מועד והתגובה לה

4.לטענת המבקש בבקשה ובתצהיר שצורף לה, התובעת פתחה נגדו את תיק ההוצל"פ ביום 2.3.2016, אולם לדבריו האזהרה לגבי פתיחת ההליך מעולם לא הומצאה לידיו. לפי טענת המבקש, נודע לו לראשונה על ההליך שפתחה נגדו התובעת בחודש יוני 2016, במסגרת הליכי העיקול בהם נקטה התובעת בהוצל"פ. המבקש התייחס בבקשתו להחלטת כב' הרשמת חן מיום 19.8.2016 במסגרתה נקבע כי לא נפל פגם בהמצאת האזהרה למבקש, וכי העיקולים על זכויותיו הוטלו כדין. לטענת המבקש, החלטה זו אינה מחייבת מותב זה, ומכל מקום היא שגויה ולפיכך אין להתבסס עליה. לגישת המבקש, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי המציאה לו כדין את האזהרה ואת הבקשה לביצוע השטרות, ולפיכך לא היה איחור בהגשת ההתנגדות מטעמו, וממילא אין לדחותה על הסף.

למען הזהירות, טען המבקש כי ככל שתידחה טענתו בדבר אי המצאת האזהרה לידיו, כי אז קיימים טעמים מיוחדים להארכת מועד בדיעבד להגשת ההתנגדות. בהקשר זה נטען כי המבקש לא ידע מבחינה סובייקטיבית על פתיחת ההליך בהוצל"פ; מדובר באיחור בן שלושה שבועות בלבד; וכן למבקש סיכויי הגנה טובים כמפורט בהתנגדות לביצוע השטרות. בעניין האחרון, נטען בין היתר כי טרם חתימת המבקש על הסכם הפשרה עם התובעת ובעליה וטרם חתימתו על השיקים נשוא הליך זה, ניתן על-ידי בית-דין צדק של העדה החרדית פסק-דין לפיו המבקש לא חייב דבר לבעליה של התובעת. לטענת המבקש, לאחר פסיקתו האמורה של בית-הדין, הוא חתם על הסכם פשרה עם התובעת ובעליה וכן חתם על ארבעה שיקים לפקודת התובעת, וזאת מחמת עושק וכפייה שהופעלו עליו, בלא שקיבל דבר תמורת השיקים עליהם חתם. בהתחשב בכך, טען המבקש כי סיכויי הגנתו טובים, ועתר לקבלת ארכה להגשת התנגדות מטעמו, וכן עתר למתן רשות להתגונן בהתנגדות לגופה.

5.התובעת בתגובתה ובתצהיר שצורף לה בחתימת בעל מניותיה מר ג'רי יעקב סעדה (להלן: מר סעדה), התנגדה לבקשת הארכה ולהתנגדות לגופה. לטענת התובעת, ביום 19.4.2016 היא ביצעה למבקש מסירה מחודשת וכדין של האזהרה בהליך ההוצל"פ, וזאת לאחר שבהליך אחר שהתקיים בין המבקש למר סעדה, המבקש מסר כתובת מגורים חדשה אליה עבר זמן קצר קודם לכן. המבקש סירב לחתום על מסירת האזהרה לידיו כעולה מתצהיר המוסר שהוגש לבית-המשפט, ובעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו. התובעת הוסיפה וסמכה ידיה על החלטת כב' הרשמת חן, שקבעה כי האזהרה הומצאה למבקש כדין. על רקע כל אלה, טענה התובעת כי ההתנגדות הוגשה באיחור, וכי המבקש לא הציג "טעם מיוחד" לאיחור הנטען. בנוסף, נטען כי המבקש אישר בבקשתו כי חתם על הסכם פשרה עם התובעת ועם מר סעדה, וכן אישר כי חתם על ארבעת השיקים שהוגשו לביצוע. לטענת התובעת, טענת המבקש לפיה חתם על השיקים מחמת עושק וכפייה, היא טענה סתמית שלא הובאה לה כל ראיה תומכת, והיא עומדת בסתירה לאמור בתצהירו של עו"ד יעקב גרסון שנכח בעת החתימה על הסכם הפשרה ועל השיקים הנדונים. מהתצהיר האמור עולה כי לטענת עו"ד גרסון הוא לא הבחין בכל לחץ, עושק או כפייה כלפי המבקש, והאווירה בין הצדדים במשרדו הייתה טובה. לפיכך, עתרה התובעת לדחות את בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות מטעמו לביצוע השטרות, וכן עתרה לדחיית התנגדות המבקש לגופה, בשל היותה של הגנת המבקש בגדר "הגנת בדים".

המסגרת הנורמטיבית להכרעה בבקשה להארכת מועד

6.סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל) קובע כי המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר הנו 30 ימים מיום המצאת אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הנ"ל. תקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל) קובעת כי: "מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין". בהמשך לכך, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) קובעת כי בית-המשפט רשאי להאריך מועד או זמן שנקבע בחיקוק, וזאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו".