ת"ט 18468-02-16 ואח'

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 21/12/15 הגיש התובע לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 516026-12-15 שטר על סך 69,000 ₪ ז"פ 10/11/15 אשר נמשך מחשבונה של הנתבעת לפקודת ש.א.י.מ סטונאות פירות וירקות בע"מ (להלן: "הנפרעת") וחולל. הנתבעת הגישה בתיק זה התנגדות במועד בעקבותיה נפתח תיק ת"ט 56622-01-16.

2.ביום 2/12/15 הגיש התובע לביצוע בתיק הוצל"פ 502351-12-15 שני שטרות על סך 69,000 ₪ כל אחד אשר מועדי פרעונם ביום 10/10/15 וביום 20/10/15. השטרות נמשכו מחשבונה של הנתבעת לפקודת הנפרעת וחוללו. הנתבעת הגישה לתיק זה התנגדות באיחור לא גדול של

כ – 20 יום , אשר הוסבר בכך שההתנגדות הוגשה בטעות בתיק האחר וכאשר הדבר התגלה הוגשה ההתנגדות בתיק הנכון בצירוף בקשה להארכת מועד הנתמכת בתצהירו של ב"כ הנתבעת. בהחלטת כב' הרשמת הבכירה ספרא ברנע מיום 22/2/16, הוארך המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל. בעקבות הגשת ההתנגדות, נפתח תיק

ת"ט 18468-02-16.

3.בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בשני התיקים בפניי כאמור בהחלטות מיום 22/2/16 ו –

23/2/16.

4.הנתבעת טוענת שהיא חברה העוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי מזון, בעיקר בשר. הנתבעת מצהירה כי לעיתים היא מבצעת עסקאות מסוגים שונים על מנת למקסם את רווחיה לרבות גידול פירות וירקות ושיווקם לצרכנים שונים ובהם סיטונאים. נטען כי במהלך חודש אוקטובר 2013 פנה מנהל הנתבעת אברהם אבוטבול (להלן: "אברהם") אל מנהל ובעל מניות בנפרעת ששמו שלום אסולין (להלן: "שלום") , המוכר לו מזה זמן רב על מנת לבחון אפשרות של שיווק ירקות ופירות בהיקף סיטונאי לאחר גידולם. אברהם מסביר כי פנה לשלום לאור ירידה אותה צפה בהכנסות הנתבע. נטען כי אברהם ושלום ערכו הסכם בין הנתבעת לבין הנפרעת לפיו הנפרעת אמורה לגדל בעבור הנתבעת בצל, אבטיחים ושום בכמויות ובעלויות כפי שפורטו בהסכם בהיקף כולל של 2,540,000 ₪. על פי ההסכם, מועד האספקה נקבע לחודשים אפריל – אוגוסט 2014 בהתאם לתוצרת והתשלומים יחלו בחודש דצמבר 2014. עוד סוכם כי הסחורה תסופק לאזורי הצפון והמרכז בהתאם להוראות של אברהם. כמו-כן סוכם כי כל חודש שלא תתחיל הנפרעת בגידול, תחזיר הנפרעת את התשלום של אותו חודש ובסוף תסופק הסחורה בהתאם לסכומים שטרם שולמו + סחורה בהיקף של 10% מהסכומים שכבר שולמו. בהתנגדות מוסבר כי הסכמה זו נועדה לתת לנתבעת בטוחה לכספה. ההסכם אשר אמור היה להיות מצורף להתנגדויות אך בפועל נסרק לתיק בעקבות החלטה מיום 9/2/16 ובמצורף להודעה של ב"כ הנתבעת , כולל פירוט של שיקים שניתנו במסגרת ההסכם. השטר השלישי מהסוף בטור הימני של אותה רשימה הוא השטר שהוגש לביצוע בתיק הוצאה לפועל

516026-12-15. השטר הרביעי מהסוף בטור הימני של אותה רשימה הוא השטר הראשון שהוגש לביצוע בתיק הוצל"פ 502351-12-15. השטר השני מהסוף בטור האמצעי של אותה רשימה הוא השטר השני שהוגש לביצוע בתיק הוצאה לפועל 502351-12-15.

5.הנתבעת טוענת כי בחודש מאי סיפר שלום לאברהם שהגידולים התעכבו כיוון שהזריעה

והשתילה לא צלחו ולכן הנפרעת תאחר באספקת הסחורה. נטען כי הנתבעת הסכימה לאיחור לאור ההכרות בין אברהם לבין שלום והתשלומים נמשכו כסדרם בהתאם להסכם. בחודש יוני 2014 הודיע שלום לאברהם כי גידול האבטיחים כשל ו"נשרף" (מושג המתאר התייבשות של הפרי) ולכן הנפרעת תאלץ לספק את הסחורה רק בשנה שלאחר מכן. נטען כי הנתבעת הסכימה גם לכך, כאשר אברהם מבקש משלום לעשות כל מאמץ שמצב זה לא יחזור על עצמו והתשלומים ההדדיים בהתאם להסכם נמשכו כסדרם. נטען כי ביום 30/9/15 הודיע שלום לאברהם כי הסתבך כלכלית ולכן לא יוכל לספק את הגידולים ולא יוכל להחזיר לנתבעת את הכסף המגיע לה. באותו מעמד שלום סיפר לאברהם כי השטרות שמסרה הנתבעת נוכו בבנקים ואצל צדדים שלישיים ולכן שלום לא יוכל להחזיר אותם וכן כי הנפרעת התמוטטה. לאור האמור לעיל, נטען לכישלון תמורה מלא. עובדות ההתנגדות נתמכו בתצהירים של אברהם ושל שלום.

6.ביום 28/3/16 הוגשה תגובת התובע להתנגדויות. נטען כי מדובר בשיקים דחויים אשר סוחרו על ידי הנפרעת לתובע במסגרת עסקאות ניכיון שיקים שונות מיום 28/5/15 ומיום 3/6/15 , זמן רב לפני מועד הפרעון של השטרות. צורפו לתגובה מסמכים מכוחם יש לתובע זכות עכבון ושעבוד קבוע ראשון בדרגה על השטרות. צורפו מסמכים המלמדים כי במועד הסיחור של השטרות על ידי הנפרעת לתובע, היה מצוי חשבון הבנק של הנפרעת אצל התובע ביתרת חובה, אשר היוותה אשראי אותו העניק התובע לנפרעת. נטען כי בהסתמך על אגרת החוב והשיקים המעותדים אותם הפקידה הנפרעת בחשבון, לרבות השטרות נשוא תיק זה, נתן הבנק התובע לנפרעת אשראים בסכומים גבוהים , לרבות באמצעות משיכות יתר בחשבון. נטען כי במועד הסיחור של השטרות לתובע, התובע לא ידע ולא חשד בקריסתה הצפויה של הנפרעת. נטען כי במועד הסיחור הבנק כיבד שיקים שנמשכו מהחשבון, כיבד הרשאות בחשבון וביצע הרשאות שונות. על בסיס פירוט תנועות בחשבון אשר צורף לתגובה כנספח ח' , נטען כי במועדי הסיחור ולאחר מכן ההתנהלות בחשבון נראתה תקינה לחלוטין. יתרת החובה התנהלה בתוך מסגרת האשראי ונעשו הפקדות משמעותיות בחשבון דוגמת העברה בסכום של 354 אלף ₪ ביום סיחור השטר. נטען כי הנפרעת נקלעה לקשיים וחדלה מכל פעילות רק בחודשים ספטמבר אוקטובר 2015, זמן רב לאחר סיחור השטרות. נטען כי בחודש דצמבר 2015 הגיש התובע תביעה כנגד הנפרעת בגין חוב בהיקף של מיליוני שקלים , בפניה לא התגוננה הנפרעת. נטען כי אם הנפרעת או הנתבעת היו מודיעות לתובע בעת סיחור השטרות כי עסקת היסוד לא יצאה אל הפועל או כי הנפרעת לא עומדת בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת על פי עסקת היסוד, התובע לא היה מסכים לבצע עסקאות ניכיון בנוגע לשטרות , בהתאם לפרקטיקת העבודה המקובלת בבנק. לפיכך נטען כי התובע הוא אוחז בעד ערך וכן אוחז כשורה בשטרות ולכן זכאי להתגבר על טענת כישלון התמורה המלא שהעלתה הנתבעת כלפי הנפרעת.