ת"ט 17864-07-16 ביבי נ' נ.נ מעדני כפר גנים בע"מ

לפניי התנגדות לביצוע שני שטרות, האחד על-סך 8,000 ₪ והשני על-סך 7,364 ₪.

1. החתימה על השיקים נחזית להיות חתימתו של בעל זכות החתימה היחידי במבקשת, אך לטענתו לא הוא חתם על השיקים. כך, הלכה למעשה, בפיו טענה בדבר זיוף חתימתו על השיקים אשר ניטלו ממנו ללא רשות, כך נטען, על-ידי בנו, ניסים גיל. מטענות המשיבה אשר עלו בדיון, נדמה כי אין מחלוקת שלא מנהל המבקשת הוא שחתם על השיקים שהוגשו לביצוע.

2. מאחר שנדמה שאין חולק על כך שלא מנהל המבקשת חתם על השיקים, הרי שלא ניתן לחייבה, בהתאם להוראת סעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], ברם, אין המשמעות היא שלא ניתן לחייב את המבקשת על-פי שיקים אלה, ככל שנתן מנהלה הרשאה לבנו לחתום על השיקים. בהתאם להוראת סעיף92(א) לפקודה, מכיר הדין באפשרות לפיה יעניק המושך הרשאה לאחר לחתום כשולחו.

3. בדיקת סוגיית ההרשאה איננה פורמאלית-צורנית, אלא מהותית, ר' זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, 1983, עמ' 55.

4. בנוסף, מנהל המבקשת העיד כי הבן מסר שיקים נוספים המשוכים מחשבונו וכי כנגדם הפקיד כסף בחשבון. מנהל המבקשת העיד כי לא עקב אחר הפעילות האמורה שבוצעה וכי רק לאחר שפנו אליו מהבנק להודיע על העדר כיסוי מספיק, נודע לו שלא הופקד כסף כנגד משיכת השיק. קרי, הוכח שהתנהלות הבן בחשבון היתה דבר רגיל, במיוחד שהעד התחמק מלהשיב לשאלה (שנשאלה בשנית) האם שיקים נוספים זויפו על ידי הבן (עמ' 2, שו' 23). מהחקירה עלה כי לא הגיש תלונה במשטרה.

5. חרף זאת, יש לברר טענת ההגנה של המבקש שעניינה הרשאה, קרי, האם נתן הרשאה לבנו לחתום על השיקים. כידוע, במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח המבקש את הגנתו, ואף לא את טיב ראיותיו. עול ההוכחה המוטל על המבקש הינו מצומצם יחסית, לא נשקלים שיקולי מהימנות ולא נקבעים ממצאים, ודי לו למבקש, כי יוכיח הגנה אפשרית בפני התובענה, ולו בדוחק.