ת"ט 17039-12-14

לפניי התנגדות לביצוע שטר מטעם המבקשת.

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 14.7.15 נתנה המשיבה הסכמתה למתן רשות להתגונן למבקשת בכפוף להפקדת ערובה בסך 80,000 ₪ , המבקשת מבקשת כי תינתן לה רשות להתגונן ללא תנאי.

1. עסקינן בערבות "בון פור אוול" אשר נחתמה על ידי המבקשת. המבקשת חתמה כערבה לשטר חוב, כאשר לטענתה החתמתה נעשתה תוך הטעייה בוטה מצד נציגי המשיבה ותוך הפרת חובת הגילוי שבה חבה המשיבה באופן המאיין את ערבותה של המבקשת.

   לטענתה, חתמה כערבה לשטר החוב לאחר שהוסכם עמה כי בנוסף אליה יחתום ערב נוסף לבד מבעלה, ארז נחום, שהיה בעל חברת מידף שרותי קיטריניג ואירוח בע"מ. על גביי שטר הערבות נחזת חתימתו של ערב נוסף, נחום תמיר, אשר עפ"י עדותה של המבקשת בעת הדיון, הוא גיסה.

   גם כנגד נחום תמיר הוגש השטר לביצוע, כאשר בהתנגדות לביצוע שטר אשר הגיש טען כי לא חתם על גביי השטר ובסופו של יום, כך לדברי הצדדים שבפני, ניתנה בעניינו רשות להתגונן ללא תנאי.

    

2. בעת הדיון שנערך בפני ביום 14.7.15 הפנה ב"כ המבקשת לרע"א 6642/13 רוקסי בניה והשקעות בע"מ נ' פלקובי חברה לבניין והשקעות בע"מ (1.1.2015) (להלן: "עניין רוקסי") שם הכריע לאחרונה בית המשפט העליון בשאלה דומה. באותו העניין נקבע שיש להחיל את ההלכה שנקבעה בע"א 610/68 הראסטל בע"מ נ' עטרת ברית, חברה רשומה בע"מ, פ"ד כג(1) 410 (1969) גם על חיובים מסוג ערבות ונוכח כך, מקום בו החייב שהתחייב הסתמך על כך שחייב נוסף ישתתף עמו בחיוב וההנחה לא התממשה, יש לפטור אותו מהחיוב.

   בנסיבות אלה, טוען ב"כ המבקשת, כי הגנתה של המבקשת מבוססת ובהתאם למבחנים הנהוגים בפסיקה יש ליתן לה רשות להתגונן ללא תנאי.

    

3. מנגד טוענת המשיבה כי בעת חקירתה של המבקשת בדיון 14.7.15 אישרה המבקשת כי ידעה שלכל הפחות תחויב בסך של 800,000 ₪ (בהנחה שחתמו שלושה ערבים על השטר) (עמ' 4 ש' 16-18 לפרוטוקול), בנסיבות אלה, אין למבקשת הגנה ראויה, לכל הפחות בכל הנוגע לסכום אותו לקחה בחשבון שתאלץ לשלם ועל כן, הגם שאינה מתנגדת למתן רשות להתגונן למבקשת, יש להתנותה בהפקדת ערובה בסכום ריאלי שיעמוד על סך של 80,000 ₪ (10% מסך 800,000 ₪).

    

   דיון והכרעה: