ת"ט 16773-02-14 שחאדה נ' אבו איוב

לפניי בקשה לביטול החלטה שניתנה ביום 1.10.14, בהעדר התייצבות המבקשת. במסגרת החלטה זו נדחתה ההתנגדות שהגישה המבקשת.

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר, שהוגשה בגין שטר חוב על סך 14,360 ₪ ושיק על סך 500 ₪. במסגרת ההתנגדות טענה המבקשת, כי נתנה את השיק למעקלים שהגיעו לבית הוריה, לגביית חוב שהם חייבים לחברה בשם "אחים סט מוצרי חשמל", חברה שאותה מייצג המשיב. באותו מעמד טען אביה בפני המעקלים, כי הגיש בקשה לסגור את תיק ההוצאה לפועל, היות והזוכה באותו תיק היא חברה שאינה קיימת עוד, וכי התיק עתיד להיסגר בהעדר תגובה מצד הזוכה. על רקע זה נתנה המבקשת את השטרות נשוא התביעה. במסגרת החלטה שניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל בהמשך, ציין הרשם כי יש להחזיר את השטרות לידי המבקשת, שאם לא כן – עליה להגיש התנגדות לביצוע שטר, וכך עשתה כאן.

הואיל והמבקשת לא התייצבה לדיון, ונוכח טענת המשיב בדיון כי תיק ההוצאה לפועל המתנהל נגד הורי המבקשת פתוח ופעיל, נדחתה ההתנגדות. בסמוך לכך הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי, להורות על ביטול החלטה זו, שכן לא קיבלה את הזימון לדיון בשל תקלה של הדואר (צורף לעניין זה מכתב התנצלות שקיבלה המבקשת מסניף הדואר בעקבות תלונתה).

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיב הפך את עצמו, שלא כדין, לזוכה כלפיה, מבלי שנתן תמורה כל שהיא, ומבלי שהייתה לכך כל עילה.

המשיב מתנגד לביטול פסק הדין הדוחה את ההתנגדות. לטענתו, תיק ההוצאה לפועל נגד הורי המבקשת עודנו פעיל, ואף המבקשת לא הצליחה להציג כל אסמכתא לטענתה שלפיה התיק סגור. המשיב מתנגד להעלאת טענות חדשות במסגרת הבקשה לביטול, אך מוסיף וטוען, כי התמורה המיידית שניתנה בעד השטרות נשוא תיק זה היא בהפסקת הליך העיקול בבית הוריה של המבקשת, והתמורה העתידית בעד השטרות היא בסגירת תיק ההוצאה לפועל נגד הורי המבקשת, עם פירעון השטרות.

לטענת המשיב, אין כל הצדקה לכך שהמבקשת לא התייצבה לדיון בהתנגדותה, אף אם לא קיבלה את הזימון. היה על המבקשת לעקוב אחר ההחלטות הנוגעות להתנגדות שהגישה, ואילו עשתה כן הייתה יודעת על מועד הדיון, שנקבע זמן רב לפני שהדיון התקיים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להתנות את ביטול ההחלטה ואת מתן הרשות להתגונן בהפקדת סך 5,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, וזאת מהטעמים הבאים:

א. אמנם, היה על המבקשת לברר על מועד הדיון בהתנגדות שהגישה, ועם זאת, מן הצד השני, אין ספק כי הזימון בפועל לא צלח, כך שבפועל המבקשת לא ידעה על הדיון. המבקשת אמנם התרשלה במעקב אחר בקשתה, אך בשל כך בלבד לא תיחסם דרכה אל ביהמ"ש.

ב. המבקשת מציגה הגנה חלשה, לכאורה, אך לא בלתי אפשרית. מלכתחילה טענה כי נתנה שטרות בגין תיק הוצל"פ סגור, אך בהמשך, על אף ההזדמנויות שניתנו לה לעשות כן, לא הציגה אסמכתא על כך שהתיק אכן סגור. יחד עם זאת, אין להתעלם מהנטען ביחס להחלטה שניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל ביום 3.2.14, החלטה שממנה ניתן ללמוד כי התיק אכן נסגר בשלב מסוים, ואף כב' הרשם סבר כי נכון יהיה להחזיר למבקשת את השטרות. שאלה נוספת שראוי לבררה היא שאלת התמורה בעד השטרות, אף שטענות אלו הועלו לראשונה רק במסגרת הבקשה החוזרת לביטול ההחלטה.