ת"ט 16522-02-15 אבגי נ' פולברניס

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר אשר הועברה למחוז דרום בהתאם להחלטת בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה איילת הרץ טופז אחיעזר) מיום 7.7.15.

במסגרת הבקשה להעברת הדיון למחוז הדרום עתרה המבקשת להעברתו לבית משפט השלום בבאר שבע, זאת בהינתן כי מקום מגוריה בעיר באר שבע שם גם נחתם על פי הנטען שטר החוב מושא התובענה ממנו עולה כי גם התמורה נמסרה באותו מקום.

ביום 11.7.15 ונוכח טענות קוטביות של הצדדים בעניין מקום השיפוט, הוריתי למשיב להגיש עמדתו לעניין ניתוב התיק למי מבתי משפט השלום במחוז הדרום.

ביום 27.7.15 התקבלה עמדת המשיב לפיה יש לנתב התיק לבית משפט השלום באשדוד .

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ומבלי להידרש לטענות המבקשת כנגד השטר עצמו, סבורני כי הדין עם המבקשת.

על פי האמור בשטר החוב החתימה עליו בוצעה בעיר באר שבע, שם מתגוררת המבקשת ושם על פי הנטען בשטר נמסרה התמורה כנגדה הוא נחתם.

זאת ועוד שעיון בשטר החוב מעלה כי קבועה בו תניית שיפוט ולפיה :"מקום השיפוט הייחודי המוסכם: מחוז דרום".

לעניין תניית שיפוט נפסק כי :"... תנית שיפוט תתפרש כתניה יחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים..."

 וכן :" ביטויים כגון "בלבד" ו"אך ורק" יש בהם כדי להעיד על יחודיות התניה..."

[ר' ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ פ"ד לד(1) 260 (1979); ר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' לוי פ"ד מ(4)553 (1986)].