רד נ' אטדגי

1.ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטרות בסך כולל של כ - 106,000 ₪ אשר בעקבותיה הוגשה התנגדות לביצוע שטרות;

2. בדיון ביום 3.4.2017 הסכימו הצדדים כי בית המשפט ייקבע את התנאים למתן רשות להגן וזאת ללא הנמקה ועל יסוד הדיון שיתקיים באותו היום.

3.בעקבות כך ניתנה החלטתי לפיה בכפוף לתשלום הוצאות כדלקמן –

א. 1000 ₪ בגין בקשה לביטול פסק דין;

ב. 1,500 ₪ בגין בקשה להארכת מועד;

ג. 2,500 ₪ בגין הצורך בתיקון בקשת הרשות להגן המקורית;

וכן בכפוף להפקדת ערובה בסך של 60,000 ₪ תינתן למבקש רשות להגן.

תשלום ההוצאות והפקדת הערובה צריכים היו להתבצע בתוך 30 ימים והיוו תנאי למתן רשות להגן.

4.הסכומים האמורים לא שולמו עד היום, גם הערובה לא הופקדה ובינתיים עתר המבקש לפריסת סכום הערובה ל – 20 תשלומים מחמת מצבו הכלכלי.

בעקבות סבב של תגובות ותשובות למבוקש תובא להלן החלטתי –

5.בקשתו של המבקש הנשענת על הטענה בדבר מצבו הכלכלי הרעוע לא נתמכה בשום מסמך זולת אישור על היותו של המבקש תחת הגבלה חמורה בבנק ישראל - מדובר לטעמי באינדיקציה אחת מני רבות היכולה להעיד על מצב כלכלי. זולת אינדיקציה זו לא פירט המבקש כלל אודות נכסים שברשותו, מצבת החובות שלו לכאורה, נסיונות שלו להשיג הכספים באמצעות קרוביו ועוד. ויוזכר, מדובר בהחלטה שניתנה על יסוד הסכמה דיונית של הצדדים, בקשה לשנותה על יסוד מצב כלכלי מחייבת טיעון סדור, ברור וממוסמך וכך המבקש לא עשה.

6.נוסף על כך כתנאי למתן הרשות להגן נקבע גם תשלום הוצאות. באשר להוצאות אלו לא טען המבקש כלל ועיקר ומשכך היה עליו לשלמם. ממילא אם לא שילמם תידחה בקשת הרשות להגן ללא קשר לביצוע הפקדה.