ת"ט 15452-02-14 מסארוה נ' עבדול רחמן התנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ מס' 1219830132

המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקשת, שיק ע"ס 7,875.00₪ ז"פ 3/02/2011.

עפ"י פרק ו' של בקשת הביצוע, השיק נושא את חתימת ידה של המבקשת, לא שולם מאומה על חשבון השיק, הוא הוצג לפירעון ונשלחה הודעת חילול.

עיון בתצלום השיק מעלה, כי הוא נמשך מחשבונה של המבקשת בבנה"פ סניף מבשרת וסיבת החזרתו מוטבעת על גבי השיק "א.כ.מ".

התנגדות המבקשת הוגשה בתוך המועד הקבוע בחוק ונסמכת בתצהירו של מר בהא עבדאלרחמאן (בעלה של המבקשת), המצהיר כי "עובדות המקרה ידועות לי מידיעה אישית"

עפ"י המוצהר, נמסר השיק לעו"ד האשם מסארוה, במסגרת ייצוגו את מר עימאד ג'באר בביה"ד האזורי לעבודה.

בין המצהיר לזוכה הוסכם, כי על תשלום סכום מסוים אשר חולק לארבעה תשלומים ואלו נמסרו לעו"ד השאם כנאמן של הזוכה, מר עימאד ג'באר.

השיק האחרון מבין הארבעה הוא השיק נשוא תיק זה.

לאחר שהשיק הוחזר ע"י הבנק הנמשך, פנה מר עמאד אל המצהיר, ביקש את הכסף וסוכם עמו שישלם המצהיר לעמאד "בפריסה לפי יכולתי".

התשלום הראשון בסך 3,800 ₪ נמסר לעמאד ביום 24/1/2014 במסעדת המצהיר באבו גוש והעתק האישור צורף.

לאחר מכן, מוצהר, כי הועברו למר עמאד תשלומים שונים והוא היה אמור להשיב את השיק נשוא ההתנגדות לאחר תשלום כל הסכום.

סכום בן 778₪ קיבל עמאד בשני תשלומים כאשר נעדר המצהיר ממסעדה, מידי שותפו של המצהיר, מבלי שעמאד הוחתם על מסמך כלשהו.

סופו של תצהיר מציין, כי המצהיר אינו חייב לזוכה מאומה ואין ביניהם כל התחייבות שהיא, שכן עמאד הנ"ל היה לקוחו של הזוכה ששימש נאמן בעבורו.

ביום 13/7/2014 עמד המצהיר לחקירה נגדית, אישר, כי השיק נשוא ההתנגדות (ואחרים) נמסרו עבור מר עמאד ג'באר אשר היה עובדו ולבקשתו של עמאד, כמו גם, עורך דינו, מסר את השקים למשיב.

כאשר נשאל, כמה עמאד קיבל בפסה"ד, ענה, כי אינו זוכר.

כשנשאל, האם את השקים מסר לעמאד, ענה כי אינו זוכר והוא סבור כי מסר אותם לעו"ד. הוא לא ידע לומר אם השקים היו לפקודתו של עו"ד.

כשנשאל ע"י ביהמ"ש, האם ידוע לו, כי השיק נשוא ההתנגדות חזר ענה, כי הוא חזר בלא כיסוי "אך כיסיתי אותו".