ת"ט 14576-06-16 טל נ' דוד

1.בהחלטה שניתנה על ידי ביום 20/12/16 הוריתי על הפקדת סך של 4,500 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן. 

2.בחלוף המועד ובהעדר הפקדה, ניתן פסק דין ביום 09/02/17 במסגרתו הוריתי על דחיית ההתנגדות תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.

3.ביום 19/02/17 הגישה הנתבעת בקשה לביטול החלטה, בה נטען כי ההפקדה לא בוצעה במועד בשל טעות שנפלה ברישומי יומנו של בא כוחה, וכי הדבר נעשה בתום לב. הנתבעת ביקשה לאפשר לה לבצע את ההפקדה תוך שציינה כי ברצונה להגיש חוות דעת מומחה לשם ביסוס הטענה הנוגעת לזיוף חתימתה.

4.התובע התנגד לבקשה וטען כי שעה שניתן פסק דין כנגד הנתבעת, ניתן להשיג עליו בדרך של הגשת ערעור, תוך שהודגש כי אין עסקינן בפסק דין שניתן במעמד צד אחד או בהעדר הגנה, אלא בפסק דין שניתן בחלוף כ-60 ימים מעת שניתנה ההחלטה אשר הורתה על ביצוע ההפקדה, ובחלוף 15 ימים מהמועד שנקבע לביצועה של ההפקדה.

5.בחנתי את עמדות הצדדים כפי שפורטו בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ומצאתי להיעתר לבקשה אך בכפוף לביצוע ההפקדה ולתשלום הוצאות וכפי שאפרט להלן.

6.סבורה אני כי, למעשה, עסקינן בבקשה להארכת מועד לביצוע הפקדה.

7.מאחר שמדובר במועד שנקבע על ידי בית המשפט ולא במסגרת חיקוק, אזי לבית המשפט הסמכות להאריכוֹ בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.