ת"ט 14450-11-14

לפניי התנגדות לביצוע שיקים בסך כולל של 55,766 ₪. המבקשת הזמינה מן המשיבה לוחות חשמל למיזם בנייה שבו סיפקה שירותי חשמל, ומסרה לידיה את השיקים נושא הליך זה. השיקים חוללו באין-פירעון. מכאן הבקשה לביצוע שטרות.

במסגרת ההתנגדות טוענת המבקשת, כי לוחות החשמל שסיפקה המשיבה – לא תאמו את דרישות החוזה שבין הצדדים, מאחר שלא עמדו בדרישות התקן הישראלי הרלוונטי לדרישת המזמין. לפיכך טענה המבקשת, כי חל כישלון תמורה מלא בעסקת היסוד, שבעטיו אין היא חבה בפירעון השיק.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת חקירתו של מר אהרון בן דוד, מנהל המבקשת ובעל מניותיה, אין בידי להיעתר להתנגדות, ונחה דעתי כי יש לדחותה.

מן התצהיר התומך בהתנגדות עולה, כי הטעם שבעטיו מתנגדת המבקשת לביצועו של השטר הוא כישלון תמורה מלא בעסקת היסוד. אלא שהמצהיר מטעם המבקשת הודה בחקירתו, כי קיבל את המוצרים שהתחייבה המשיבה לספק (וראו לעניין זה עמ' 2, ש' 25 – 28 לפרוטוקול הדיון בהתנגדות). הטענה היא, הלכה למעשה, כי המוצר שהתקבל אינו תואם את הדרישות, כלומר – מדובר בטענה לכישלון תמורה חלקי. המבקשת לא עשתה כל מאמץ לפרט איזה חלק בדיוק מהמוצר שהוזמן לא התקבל, ולכן ניתן לקבוע כי מדובר בכישלון תמורה חלקי בלתי-קצוב, אשר כידוע – אינו מהווה הגנה בהליך שטרי.

במסגרת הסיכומים העלה ב"כ המבקשת טענה, כי עסקת היסוד הורכבה משלבים, והתשלומים בעסקה נועדו להשתלם לפי השלמת שלבי הביצוע, כך שהשיקים נושא הליך זה נמסרו לביטחון בלבד, ובתנאי שהמשיבה תעמוד בהתחייבויותיה, ולחלופין – שיש לבחון תחת הכותרת של "עסקת היסוד" רק את השלב הקונקרטי שבגינו ניתנו השיקים, לכאורה. טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים, וחרף מאמציו של ב"כ המבקשת למצוא לה רמזים בתצהיר התומך בהתנגדות או בחקירת מנהל המבקשת – אלה לא נמצאו. בפועל, מדובר בניסיון לעקוף את הקושי שהעלה בית המשפט לעניין הגנה של כישלון תמורה חלקי בלתי-קצוב.

אף שבשלב הדיון בהתנגדות אין בית המשפט נדרש לחומר הראיות לגופו, ואין הוא נדרש לקבוע מסמרות בטענות עובדתיות, אני מוצא חיזוק לטענה כי אין מדובר בכישלון תמורה מלא במוצגים מש/2 עד מש/4 שהוצגו במהלך חקירת המצהיר מטעם המבקשת. מסמכים אלה הם פניות של המצהיר אל המשיבה, בבקשה לדחות תשלומים שלהם הייתה המשיבה זכאית מאת המבקשת. בשלושת המכתבים שהוצגו מבקשים מנהל המבקשת את הבנתו של מנהל המשיבה, ובאחד המכתבים הוא אף מציין מפורשות כי הצורך לעכב תשלומים ולדחות את הפקדתם לפירעון של שיקים שנמסרו בגין עבודות נובע מ"קושי תזרימי". באף אחד מן המכתבים הללו לא מציין מנהל המבקשת מחדלים כאלה או אחרים של המשיבה, כסיבה שבעטיה אין ביכולתה של המבקשת לשאת בתשלום חובותיה למשיבה.

דברים אלה נכתבים למעלה מן הצורך, שכן כאמור – לא זה השלב לבחון את מהימנות הגרסה שהציגה המבקשת, ויש להניח כי הטענות שהציגה נכונות. אולם אין ספק שפניות אלה, המעידות על מצוקה תזרימית, מאירות באור אחר את טענות המבקשת בהליך שלפניי.

מכל מקום, כפי שהבהרתי, גם אם נקבל את גרסת המבקשת במלואה – עדיין לא קמה למבקשת טענת הגנה שטרית, שכן אין מחלוקת שהמשיבה סיפקה את המוצר שהוזמן – וטענתה היחידה של המבקשת היא לעניין איכות המוצר (או עמידתו בדרישות המפרט); אלה – כאמור – אינן טענות הגנה שטריות.

בשולי סיכומיו עתר ב"כ המבקשת להתיר למבקשת לתקן את ההתנגדות. בקשה זו לא הובאה בטרם הדיון, אלא רק לאחר שהתברר כי טענות ההגנה אינן מקימות הגנה שטרית, ולאחר שהוברר כי סיכויי ההתנגדות קלושים. אילו סברה המבקשת כי היא נדרשת לתקן את הגנתה, היה עליה להגיש בקשה ערוכה כדבעי, נתמכת בתצהיר המתקן את העובדות הדרושות, ולהבהיר מה נשתנה בגרסתה מהגשת התצהיר התומך בהתנגדות ועד לבקשה החדשה. זאת לא נעשה, ואינני רואה להיעתר לבקשה שהועלתה על-פה.