ת"ט 14377-01-16 ענבתאוי נ' מזרחי

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 15.11.15 הגיש התובע לביצוע 24 שטרות שהסכומם נע בין 5,200 ש''ח לבין 20,000 ש''ח, ומועדי פרעונם מיום 23.5.15 עד 30.9.15. כל השטרות נמשכו מחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים וחוללו בציון חשבון מוגבל, אין כיסוי מספיק ונתקבלה הוראת ביטול. השטרות נמשכו לפקודת נפרעים שונים, לרבות ע.ע. שירותי עזר משפטיים, בילאל מנסור, מנאל חאיק, איציק משה, אנור קשקוש והתובע. ראוי לציין כי התובע הוא הנפרע רק באחד מבין 24 שטרות. בגב השטרות אפשר למצוא את שמם של הנפרעים וגם מחיקות של חותמות היסב בחלק מהשטרות. באף אחד משלושת הטפסים של בקשות הביצוע אין הסבר במקום המיועד לכך כיצד הגיעו כל השטרות שמשך הנתבע לידי התובע.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה סיפר כי הוא בן 80, רואה חשבון במקצועו משנת 1965. הנתבע טוען כי לא הכיר את התובע ולא היו לו כל עסקים או קשרים איתו. בדיעבד התברר לנתבע כי התובע הוא מלווה בריבית קצוצה בשוק האפור או מלווה בהלוואה חוץ בנקאית שאינו אוחז כשורה בשטרות. הנתבע מסביר כי מסר את השטרות לצד שלישי בידי עובד לשעבר שלו בשם חורייה ויסאם משפרעם. נטען כי השטרות נמסרו בתנאי שלפני הצגתם לפרעון ישלם הצד השלישי לנתבע את תמורת כל שטר במזומן בחשבון הבנק של הנתבע בבנק הפועלים סניף 736 חשבון מספר _____ (החשבון ממנו נמשכו השטרות-נ.ז.). הנתבע טוען כי ביחס לשמונה שיקים קודמים פעלו הנתבע וצד ג' בהתאם למוסכם לאחר שצד ג' באמצעות בתו עפאף חורייה, שילם לנתבע את תמורת השטרות. הנתבע מפרט טענה זו תוך ציון מספרי השטרות, מועד פרעונם וסכומם. נטען כי ויסאם והתובע ידעו כי בהעדר הפקדת התמורה בחשבונו של הנתבע, אין כיסוי לשטרות. לפיכך השטרות הראשונים שהופקדו חוללו בציון אכ''מ. הנתבע מסביר כי משך את השטרות ללא ציון שם הנפרע לבקשת ויסאם, שלא היה לו חשבון בנק, על מנת שיוצגו לפרעון בבנק לאחר שויסאם יפרע את תמורתם במזומן לנתבע. בפועל ויסאם הסב את השטרות או ציין כשם הנפרע חברות גבייה שונות שהן תאגידים שבבעלות התובע או ראשי התיבות של שמו של התובע עלי ענבתאוי. הנתבע מסביר כי נתן אמון בויסאם לאחר שעבד במשרדו במשך יותר מ-10 שנים. הנתבע טוען כי ויסאם שיתף פעולה עם התובע כך שבתחילה, הלווה התובע לויסאם כספים והפסיק להעביר לו הלוואות לאחר שהשניים רכשו את אמונו של הנתבע. נטען כי התובע אינו אוחז כשורה שכן ידע כי לא יהיה לשטרות כיסוי וכי זכות הקניין בשטרות פגומה. נטען כי לפי סעיף 11 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על התובע להוכיח כי הוא אוחז בשטרות בתום לב ובעד תמורה ולא ידע כי מקור השטר בחוזה הלוואה חוץ בנקאית. ב''כ הנתבע מפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע''א 8301/13 אשר ביטל את הלכת גויסקי וקבע כי רק אוחז כשורה שקיבל שטר פגום על פניו יוכל לתבוע את תמורת השטר ממוסר השטר. נטען כי התובע הוא צד קרוב בעסקת היסוד ולכן עומדות לנתבע כל טענות ההגנה שיש לו כלפי ויסאם. נטען כי ההלכה הפסוקה קבעה שהסכם בין מושך לנמשך שלא לפרוע שיקים מהווה הגנה טובה כנגד ביצוע השטר ומצדיק קבלת ההתנגדות. כך בפרט במקרה דנן בו לא ניתנה כל תמורה בגין השטרות, אשר ניתנו לבטחון.

3.ביום 8.2.16 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. ב''כ התובע מסביר כי לתגובה לא צורף תצהיר של התובע בשל אסון משפחתי. נטען כי מדובר בשיקים דחויים אותם מסר ויסאם לתובע כנגד הלוואות שנתן לו התובע לאחר שהסביר כי מדובר בשטרות שקיבל ממעסיקו על חשבון משכורת בגין עבודתו אצלו. נטען כי התובע לא היה מעולם צד להסכמה כלשהי בין ויסאם לבין הנתבע. נטען כי טענות הנתבע לא נתמכו במסמך כלשהו ולא הוכחו. נטען כי היה אפשר לצפות מהנתבע למשנה זהירות בשל היותו רואה חשבון מזה שנים רבות. לפיכך מבוקש לדחות את ההתנגדות.

4.ביום 15.2.16 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי יש לדחות על הסף את בקשת הביצוע כיוון שהוגשה בניגוד להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (להלן "החוק"). נטען כי בקשת הביצוע לא נחתמה ואין בה כל הסבר מכוח מה טוען התובע לזכויות בשטרות. נטען כי הסכמי ההלוואה לא צורפו לבקשת הביצוע ואף לא צורפו לתגובה בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק. נטען כי הנתבע הפסיק כמעט כל פעילות מקצועית למעט לקוחות אחדים שהפעילות בעניינם תסתיים בקרוב. נטען כי הנתבע מתקיים מקצבת זקנה המעוקלת לטובת מזונות אשתו ואין לו הכנסות. נטען כי הנתבע העסיק את ויסאם עד לחודש פברואר 1989 והמשיך להיות איתו בקשרי עבודה כאשר ויסאם עבד בחברה כחשב והנתבע היה רואה החשבון של החברה עד דצמבר 1990. נטען כי תמוה שהתובע אשר מכיר את ויסאם שנים רבות ממקום מגוריהם המשותף בשפרעם, לא בדק עם הנתבע האם ויסאם מועסק אצל הנתבע ולא ביקש לראות תלושי שכר. נטען כי שטרות ללא חתימת המוטב הם שטר שאינו תקין לפי מראו ומעורר חשש. כך בפרט אצל התובע שהוא מלווה מנוסה במתן הלוואות חוץ בנקאיות. נטען כי התובע המשיך לקבל מויסאם שטרות ביודעו כי יחוללו ובמטרה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע. נטען כי כאשר התובע לא מכחיש שהוא מלווה כהגדרתו בחוק, על התובע להוכיח כי נתן תמורה או כי הוא אוחז בשטרות כשורה. נטען כי בחלק מהשטרות ישנה אי התאמה בין שם המוטב לבין חתימת ההסב וכן מחיקות בגב השטר של שמות מסבים.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 8.2.16 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק, מהטעמים שיפורטו להלן.

6.למעשה די באמור בסעיף 1 של ההחלטה כדי להצדיק קבלת ההתנגדות בשל פגמים רבים בבקשת הביצוע.

7.התובע מודה למעשה במסגרת התגובה כי קיבל את השטרות במסגרת הלוואות חוץ בנקאיות שנתן לויסאם. במצב דברים שכזה היה על התובע לצרף לבקשת הביצוע את הסכמי ההלוואה. העובדה שהדבר לא נעשה יכולה להביא בנסיבות מסוימות לדחיית התביעה מטעם זה בלבד.

8.כפי שמציין ב''כ הנתבע בהרחבה, ישנם פגמים צורניים בשטרות עצמם, לרבות מחיקות של חותמות הסב בגב השטר ואי התאמות בין שם הנפרע לשם המסב. כמו כן, אין הסבר בבקשת הביצוע כיצד הגיעו כל השטרות לידי התובע כאשר מרבית הסעיפים בבקשת הביצוע בפרק "העובדות המשמשות עילה לבקשה" לא מולאו כנדרש.