ת"ט 14368-01-14 סולטן נ' יגן רוז יזום והשקעות בע"מ

1.לפניי התנגדות לביצוע שטרות שהוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 03-27163-13-2. שטר מס' 183 ע"ס 27,027 ₪ למועד פירעון 1/8/13. שטר מס' 184 ע"ס 27,027 ₪ למועד פירעון 1.10.13 ושטר מס' 185 ע"ס 27,027 ₪ למועד פירעון 1.12.13.

המחאות אלה נמשכו על ידי המבקשת כתשלום עבור דמי שכירות דו חודשיים של נכס במסגרת הסכם לשכירות בלתי מוגנת - של נכס מסחרי המצוי ברחוב שמואל הנגיד 1 פינת רחוב בארי בירושלים (להלן-"המושכר")- שנכרת בין הצדדים בחודש ספטמבר 2010 - לצורך הפעלת עסק מסוג פיצרייה.

2.לטענת המבקשת, במהלך תקופת השכירות התגלו בנכס ליקויים ותקלות במערכת החשמל וצנרת הביוב של המושכר אשר גרמו לנזקים בדמות ריחות רעים במידה בלתי נסבלת כמו גם בעיות במערכת החשמל. לאור זאת, פנתה המבקשת למשיבה לצורך הסרת המטרד ותיקון הליקויים. לטענת המבקשת, נוכח סירובה של המשיבה לתיקון הליקויים היא עזבה את המושכר לאחר שנכנסה אליו בחודש ספטמבר 2010.

3.בין לבין הגישה המשיבה בקשה לדחיית ההתנגדות במסגרתה טענה כי המבקשת ניהלה את עיסקה בנכס המושכר כשלוש שנים והחל מחודש יוני 2013 הפסיקה לכבד את השיקים שמשכה עבור דמי השכירות. כמו כן, ציינה כי כבר התנהל הליך מקביל אצל כב' הרשם אורי פוני בסופה נדחתה ההתנגדות בהחלטה מנומקת מיום 30.1.14. על החלטה זו הוגשה הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים שהינו עדיין תלוי ועומד. לטענת המשיבה, ניהול הליך התנגדות בתיק זה שעה שניתנה החלטה בתיק מקביל הינו שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

4.מנגד טענה המבקשת כי הגישה התנגדות לביצוע שטרות כחלק מזכותה הבסיסית להגן על עצמה וכי אין בהחלטת בית המשפט בהליך מקביל אחר משום שלילת הזכות כאמור. כמו כן, מדגישה המבקשת כי השיקים נשוא ההליך דכאן עניינם בדמי שכירות בתקופה שלאחר הפינוי של המושכר ולאחר שניתנה הודעה על הפינוי כבר מספטמבר 2013. לגופן של טענות, שבה המבקשת על טענותיה, כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה בהתאם להסכם השכירות באופן שמנע ממנה שימוש ראוי ונאות במושכר. בנוסף נטען כי המשיבה כבר הספיקה להשכיר את הנכס לצד ג'.

5.מבחינה עובדתית ניתן לקבוע לכאורה, כי ביום 13.6.13 נשלחה הודעה מטעם ב"כ המבקשת על כוונתה לפנות את המושכר תוך 14 יום כמו כן, אין חולק, כי בחודש ספטמבר 2013 פינתה המבקשת את הנכס.

6.תמים דעים אני עם כב' הרשם אורי פוני כי ככלל כאשר עסקינן בהוראות הסכם שכירות וכל עוד לא הותנה אחרת הרי שמדובר בחיובים עצמאיים ובלתי שלובים ולפיכך תשלום דמי השכירות אינו מותנה בקיום התחייבות מהתחייבויותיה של המשיבה. עם זאת, שונה המקרה דנן מהמקרה בעניין דהתם, זאת הואיל ואין חולק, כי אף ללא טענותיה בדבר ליקויים שונים - על פי תנאי הסכם השכירות, המבקשת הייתה רשאית להודיע הודעת עזיבה של כשלושה חודשים מראש. הואיל והמבקשת הודיעה לכאורה על פינוי המושכר במהלך חודש יוני 2013 ועזבה בפועל את המושכר במהלך חודש ספטמבר 2013 הרי שלכאורה קיימת לה טענת הגנה בגין אי קבלת התמורה עבור דמי השכירות עבור החודשים מאמצע חודש ספטמבר 2013 ואילך.

7.נוכח האמור הנני מורה כדלקמן:

7.1ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן בגין השיקים נשוא תיק זה.

7.2המשיבה תישא בהוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

7.3נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין רגיל.