ת"ט 1428-03-15 חי - ארם מכירות והפצה בע"מ נ' בדיר

כנגד הנתבעת הוגשו לביצוע שני שיקים על סך כולל של 41,000 ₪ המשוכים מחשבונה בבנק הפועלים לטובת טיולי גילי בע"מ. בהתנגדות טענה כי אינה חתומה על השיקים וכי ביום 28.11.2012 הגישה תלונה במשטרה על אובדן תיק שהכיל מסמכים ושיקים. כן טענה כי אין לה כל קשר עם התובעת, לא קיבלה ממנה כל תמורה וכי נודע לה על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדה עת ביקשה לחדש את רישיון הנהיגה שלה.

בדיון שהתקיים בפני הודיעה ב"כ הנתבעת כי לאחר שמרשתה עיינה בשיקים המקוריים שהיו בידי ב"כ התובעת היא חוזרת בה מהטענה כי אינה חתומה על השיקים. בקשתה לתקן את ההתנגדות ולהוסיף לה טענה כי השיקים נמסרו לנפרעת בחריגה מהרשאה נדחתה בהחלטה מיום 2.6.2015. הנתבעת העידה כי לא קיבלה האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ וכי נודע לה על פתיחתו לפני שנה עת ביקשה לחדש את רישיון הנהיגה שברשותה, אולם לא היה לה כוח להתעסק עם זה ולכן ביקשה מאביה שיטפל בעניין אולם הוא עבר ניתוח וכשהחלים טפל בזה. הנתבעת אישרה בעדותה כי היא חתומה על השיקים אולם הם לא מולאו על ידה וכי זו היא הפעם הראשונה בה היא רואה את השיקים. גם כשחתמה על התצהיר התומך בהתנגדות היא לא עיינה בהעתקם. כן העידה כי את השיקים היא מסרה לאביה כדי שישלם עבורה שכר לימוד. וכי אביה עשה שימוש בשיקים בהרשאתה. אולם היא לא יודעת מה הוא עשה אתם. כן עולה מעדותה של הנתבעת כי אביה הוא זה שנתן לבנק הורת ביטול לשיקים.

בסיכומים טענה ב"כ הנתבעת כי השיקים נמסרו על ידי הנתבעת לאביה על מנת שישלם עבורה שכר לימודים אשר עשה בהם שימוש ללא הרשאה. כן טענה כי משניתנה הוראת ביטול לשיקים משמע שהעסקה העומדת בבסיסם לא הושלמה ויש לאפשר לנתבעת להוכיח זאת במהלך המשפט.

ב"כ התובעת התנגד לכל הרחבת חזית וטען כי ההתנגדות הוגשה באיחור ללא כל נימוק המצדיק זאת. האזהרה נמסרה לנתבעת כדין ביום 21.1.2013 ורק בחודש 3/2015 עת ביקשה לחדש רישיון הנהיגה שברשותה נזכרה הנתבעת להגיש את ההתנגדות תוך העלאת טענה סתמית של זיוף ממנה חזרה במהלך המשפט. הנתבעת העידה אף כי חתמה על התצהיר מבלי לראות את העתק השיקים דבר הפוגם באמינותו. כן טען כי משחזרה הנתבעת מטענת הזיוף שהועלתה בהתנגדות הרי יש לדחות את בקשתה. בתלונה התומכת בהתנגדות צוין כי השיקים שנגנבו הם של בנק מזרחי ולא של בנק הפועלים כאשר השיקים נשוא ההתנגדות חוללו כשנה וחצי לפני ארוע הגניבה הנטען.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה לדחות הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

מעיון בתיק עולה כי האזהרה נמסרה לנתבעת ביום 20.1.2013 בהמצאה מלאה. הנתבעת לא טענה בתצהיר התומך בהתנגדות, נגד ההמצאה של האזהרה והסתפקה בטענה כי ידעה על התיק עת ביקשה לחדש את רישיון נהיגתה. המועד בו ידעה על תיק ההוצל"פ לא פורט בתצהיר ולא נתמך בצילום רישיון הנהיגה. מעדותה של הנתבעת עולה כי ידעה על פתיחת תיק ההוצל"פ בחודש 6/2014. ההתנגדות הוגשה ביום 24.2.2015. הנתבעת העידה כי לא היה לה כוח להתעסק עם תיק ההוצל"פ ומסרה הטיפול בו לאביה שחלה ואושפז ורק כשהלחים התפנה לטפל בעניין. טענה זו לא צוינה בבקשה להארכת מועד ולא נתמכה בכל אסמכתה ואינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת את גדרי סמכותו של בית המשפט להאריך מועדים, קובעת: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נפסק כי כאשר מקורם של הטעמים בבעל הדין, או בבא כוחו, כאשר שקידה ראויה או בדיקה פשוטה, מצד בעל הדין, או בא כוחו, היה בהם כדי למנוע את המכשלה, לא יראו אלה בנימוקים המגיעים עד כדי מעלת טעם מיוחד (בש"א (נצ') 3420/04 עווד נ' דיבאן, פורסם בנבו). הטענה כי אביה של הנתבעת חלה ולא יכול היה לטפל בעניין לא הוכחה וממילא אינה מונעת ממנה היא להגיש את ההתנגדות במועד.

לפיכך, ובהעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות אני דוחה את הבקשה להארכת המועד.

נפסק כי: הבקשה להארכת מועד עומדת בפני עצמה ובמנותק מכתב הגנה או התנגדות. רק אם קיים טעם מיוחד או "כמעט" טעם מיוחד ניתן לבחון את טענות ההגנה לגופן כדי שתצטרפנה לטעם המיוחד ותחזקו כדי שיוארך המועד. ואולם כאשר אין כל טעם מיוחד ואפילו לא טעם סתם, אזי לא יבואו טענות ההגנה במקום הדרישה לטעם מיוחד (ע"ר (ת"א) 19263-01-10‏ ‏ שלום גיא אברהם נ' גולדאור מ. ש. מ. טכנולוגיות בע"מ).