ת"ט 13636-08-14 אוחנה נ' יוסיפוב

בעניין: התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד

1.ביום 29/01/14 הגיש התובע לביצוע כנגד הנתבע שני שטרות, שמועדי פרעונם בחודשים אפריל ויולי 2013 בסך כולל של 5,267 ₪, אשר נמשכו מהחשבון המשותף של הנתבע ואשתו, רבקה יוסיפוב (להלן: "רבקה"), בבנק לאומי בבת-ים לפקודת אוחנה פרופילים וחוללו.

2.על פי נתוני תיק ההוצל"פ ביום 05/02/14 בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע.

3.ביום 27/07/14 הגיש הנתבע באמצעות רבקה, אשר מונתה כאפוטרופוס לגופו ולרכושו ביום 26/03/14, התנגדות ובקשה להארכת מועד. נטען כי בשנת 2009 עבר הנתבע ניתוח החלפת מסתם, אשר הסתבך. נטען כי כשלושה חודשים לאחר הניתוח, לקה הנתבע בארוע מוחי, אשר לאחריו היו מספר ארועים מוחיים נוספים , בעקבותיהם חלה התדרדרות במצבו התפקודי והקוגניטיבי.

נטען כי מאז הארועים המוחיים, הנתבע אינו מתפקד באופן עצמאי, זקוק לעזרה סיעודית מלאה ואינו מסוגל לדבר ולתקשר עם סביבתו. נטען כי לאור הנטל הכבד אשר נפל על בני משפחתו הגרעינית של הנתבע, קרסו בני המשפחה תחת נטל הטיפול ולא התפנו לברור את כמויות הדואר שנשלחו לנתבע בשנים האחרונות. נטען כי רק לאחר שהדבר התאפשר, פנתה רבקה לקבלת צו מינוי אפוטרופוס והחלה לפעול מכוחו כדי לייצג את הנתבע מול נושיו.

4.ב"כ התובע לא השיבה במסגרת התגובה לטענות שהועלו בבקשה להארכת מועד. לפיכך, ישנה הצדקה לקבל את הבקשה להארכת מועד ולהאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.

5.לגופו של עניין טוען הנתבע כי החתימה על השטרות אינה חתימתו. עוד נטען כי ככל שהשטרות נחתמו על ידי מאן דהוא, הדבר נעשה ללא הרשאה מצדו, בניגוד לדעתו וללא ידיעתו. הנתבע טען כי לא מסר את השטרות לאדם כלשהו ולא נתן הרשאה לאחר לעשות זאת. עוד נטען כי ללא חתימה אין חבות ולכן די בטענות שהועלו כדי להביא לקבלת ההתנגדות. ההתנגדות נתמכת בתצהיר של רבקה .

6.עוד נטען במסגרת ההתנגדות כי יש להעביר את הדיון בתיק לביהמ"ש בראשון לציון. גם בעניין זה אין מענה במסגרת התגובה. יתרה מזאת, גם בבקשת הביצוע לא טרח ב"כ התובע להסביר במקום המיועד לכך מדוע הסמכות לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בחיפה. בתביעה שטרית, הסמכות המקומית נקבעת בהתאם למקום מושבו של סניף הבנק הנמשך, המצוי במקרה דנן בבת-ים, אשר שייכת למחוז מרכז. על כן, ככל שההתנגדות תתקבל, יועבר המשך הדיון בתיק למחוז מרכז.

7.לגופו של עניין נטען בתגובה כי בנו של הנתבע, קובי, היה לקוח של התובע והזמין ממנו סחורה. לאחר שהשיקים שמסר הבן חוללו, הותיר התובע סחורה עתידית וסחורה שלא שולמה תמורתה במחסניו. נטען כי רבקה פנתה לתובע וביקשה ממנו להעביר לבן את הסחורה, תוך שהיא מבטיחה להחליף את השיקים שחוללו בשיקים חדשים, הם השיקים נשוא תיק זה. נטען כי רבקה הגיעה יחד עם הנתבע למשרדי התובע ומסרה לו את השיקים נשוא החוב. נטען כי בנסיבות אלה, השטרות נשוא תיק זה נמסרו לתובע בהרשאתו, המפורשת או המשתמעת של הנתבע ולכן על הנתבע לשלם את תמורתם.