ת"ט 13552-06-15 אגבאריה נ' א.ס אדם הנדסה ובניין בע"מ

ב- 22/12/2015, במעמד הצדדים ובאי כוחם, התקיים דיון בבקשת החייבת להאריך המועד להגשת התנגדותה, וכן בהתנגדות עצמה.

בשלהי הדיון ניתן צו סיכומים: "...לאחר שהצדדים נשאלו אודות פרק הזמן הדרוש להם לצורך הגשת סיכומים ובהתחשב בתשובות שניתנו על ידם: המבקש יגיש סיכומים בתוך 20 יום..."

לא הוגשו סיכומים מעם החייבת, ומכאן - ב-12/01/2016, לבקשת הזוכה, ניתן פ"ד באין סיכומים מעם החייבת.

בפסק הדין נקבע גם, כי "...נדחית הבקשה להארכת מועד ועמה גם התנגדות החייבת..."

כך אירע וביום 18/01/2016 הגישה החייבת בקשה לביטולו של פסק הדין הנ"ל.

הבקשה נומקה במצבו הבריאותי של ב"כ המבקשת, אשר בעטיו עבר הוא בדיקות וטיפולים עד כי לא עלה בידו להגיש סיכומים.

בנסיבות אלו, התבקש, לצד ביטול פסק הדין, מתן ארכה בת שלשה ימים להגשת סיכומים.

תשובת הזוכה שלא כמו הבקשה הוגשה בהמשך להחלטה המזמינה אותה, ובה אף זאת:

הבקשה אינה נסמכת בתצהיר, האמור בה נטען בעלמא ובלא כל תימוכין, ואין בה "טעם מיוחד" מכוחו יוארך המועד להגשת סיכומים.

אין בבקשה מאומה היכול להצביע על הגנה כלשהי שתצדיק את ביטולו של פסק הדין.

תשובת החייבת חוזרת על נימוקיה, קובעת כי היעדר תצהיר אינו פוגם מהותית בעובדותיה, ושבה על המבוקש לכתחילה – ביטול "לפנים משורת הדין".