ת"ט 12423-01-16 לזרוביץ נ' סמדר

לפני התנגדות לביצוע שטר.

המשיב הגיש לביצוע שטר חוב החתום על ידי המבקשת. המדובר בשטר חוב שנמסר למשיב במסגרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים, לפיו השכיר המשיב למבקשת דירה ברח' המתמיד 16 בירושלים.

בתצהירה טוענת המבקשת, כי הסכם השכירות בין הצדדים נחתם כאשר המשיב התחייב לתקן את הליקויים בדירה ולהביאה למצב ראוי למגורים, אך המשיב הפר את התחייבותו, מה שגרם למבקשת נזקים גדולים ועל כן עומדת לה טענת קיזוז. עוד טוענת המבקשת כי המשיב גבה ממנו דמי שכירות ביתר עבור תקופה בה לא התגוררה בדירה, אשר עולים על החוב לחברת הניהול. המבקשת טוענת כי אינה חייבת למשיב דבר ועל כן לא היה רשאי להגיש את שטר החוב לביצוע.

הכלל הוא כי במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה. ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (ראו: ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

טענת המבקשת, כי לא התקיימו התנאים להגשת שטר החוב לביצוע וכי עומדת לה טענת קיזוז, עשויה להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת ההתנגדות, וזאת בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.