ת"ט 12282-07-14 בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' בונבידה

המשיב, בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, הגיש לביצוע שטרות בסך (קרן) של כ-49,000 ₪, שנמשכו לכאורה בידי המבקשת, הגב' בונבידה, לטובת צד ג' שהפקידם אצל המשיב, ואשר חוללו.

המבקשת מתנגדת לביצוע השטרות משאלו נחתמו לטענתה בידי בעלה, ללא הרשאתה.

אין מחלוקת שההתנגדות הוגשה באיחור.

צורך בטעם מיוחד למתן ארכה להגשת התנגדות:

המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק (תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). הפרוצדורה הנדרשת להגשתה קבועה גם היא בחיקוק (תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל). בנסיבות אלה כדי שתינתן ארכה להגשת התנגדות נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (הוראה דומה מצויה בתקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל). לעניין זה ההקפדה צריך שתהיה הקפדה יתרה (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904 וההפניות שם).

במקרה דנן הודתה המבקשת בבית המשפט כי קיבלה לידה את בקשת הביצוע וחתמה בעצמה על אישור המסירה עוד ביום 23/4/14. המבקשת ידעה שיש להסדיר הנושא ואולם מאחר שמדובר בחוב של בעלה – שבשל מחלוקת בין בני הזוג לא התגורר אותה עת בביתם – הודיעה לו על הליך ההוצאה לפועל וסברה שהדבר בטיפולו. רק לאחר שהחלו בביצוע הליכי הוצל"פ נגדה, הבינה המבקשת לטענתה כי בעלה לא טיפל בנושא וכך הוגשה ההתנגדות רק ביום 22/6/14.

אכן, בעבר נטה בית המשפט לראות את "הטעמים המיוחדים" ככאלו שתלויים בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין (כך לדוגמה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872). וכך, טעמים הקשורים בבעל הדין עצמו או בא כוחו לא התקבלו כמצדיקים הארכת מועד (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 890 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ, פ"ד מ(1) 57). עוד נקבע כי חשיבות העניין לכשעצמו אינה בבחינת טעם מיוחד (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר. ניתן ביום 29/8/99). כך גם נימוקי ההגנה עצמם או סיכויי ההצלחה לא הצדיקו לכשעצמם הארכת מועד, אלא נדרש עדיין טעם מיוחד חיצוני להם (רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה. ניתן ביום 5/12/00).

ואולם, ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (פס"ד קסט לעיל), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין, (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות.

יש לקבל הסברה של המבקשת כי בהעדר ייצוג משפטי לא ידעה שעליה לנמק נסיבות האיחור בהגשת ההתנגדות כבר בעת הגשת הבקשה להארכת מועד; יש איפוא להתייחס לנימוקיה כפי שהועלו בדיון בבית המשפט.

מהסבריה של המבקשת בבית המשפט לא עולה זלזול בבית המשפט או בחובתה כבעלת דין, אלא ניתן לקבל הסברה כי משמדובר למעשה בחוב של בעלה ומשהודיעה לו על הליכי הוצל"פ, סברה כי הנושא בטיפולו, כל זאת בייחוד שנכון לאותה עת על-פי עדותה בבית המשפט עזב בעלה את בית המגורים. לכך מצטרף נימוק ההתנגדות, ככל שיתקבל, כי מדובר בשיקים שניתנו ללא הרשאתה.

בנסיבות האמורות, יש מקום להאריך למבקשת המועד להגשת ההתנגדות. וכך אני מורה.

מתן רשות להתנגד לביצוע השטר:

לגופה של התנגדות, טענה המבקשת כי בעלה הוא שחתום על השיקים הנדונים וזאת ללא הרשאתה. מתוך עדותה של המבקשת עולה שהשיקים ניתנו לצד ג', ברשבסקי, כנגד שיקים שנתן צד ג' לבעלה של המבקשת.