ת"ט 11464-09-13 דייזי נ' גרינהויז ואח'

1. בתיק זה נדונה התנגדות לביצוע שני שקים על סך 23,000 ₪ ו 23,100 ₪ שהגיש הנתבע.

לטענת הנתבע שני הצ'קים נמשכו מחשבון הבנק שלו שנסגר לפני כ 8 שנים וכי מעולם לא הוצאו על ידו. הנתבע טוען כי כתב היד והחתימה על פני השיקים מזויפים ואינם כתב ידו וחתימתו.

במעמד הדיון שהתקיים ביום 6.1.14 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה לכתב יד אשר חוות דעתו תכריע את גורל התביעה, דהיינו, ככל שיתברר כי כתב היד והחתימה על השיקים אינם של המבקש תידחה התביעה ולהיפך.

2. המומחה מונה בצו בית המשפט אך בטרם ניתנה חוות דעתו, הגיש הנתבע בקשה לבטול ההסכמה הדיונית לפיה חוות דעת המומחה תכריע את גורל התיק.

לטענתו מעולם לא הסכים כי גורל התיק יוכרע על פי תוצאות חוות דעת המומחה וכי ההסכמה באה מפיו של בא כוחו דאז אשר לא התייעץ עימו ולא הסביר לו את משמעות ההסכמה המובעת.

עוד טוען הנתבע כי מלבד טענת הזיוף עומדות לו טענות הגנה טובות נוספות והוא לא הסכים לוותר עליהן ומכל מקום, לא הוסבר לו על ידי בא כוחו כי משמעות ההסכמה היא וויתור על טענות הגנה אלו.

לבסוף טען הנתבע כי בא כוחו דאז הוא שותפו של בנה של הנתבעת 2 אשר נמחקה מהתביעה באותו מעמד דיון ולפיכך הינו חושד כי לא ייוצג כראוי באותו מועד.

3. ב"כ המשיב התנגד לבקשה וטען כי ההסכמה היתה ברורה ונהירה גם להדיוטות וכי הנתבע עיכב את ביצוע חוות הדעת באי שיתוף פעולה עם המומחה וכי רק לאחר שנפגש עם המומחה החליט לחזור בו מהסכמתו ללא הצדקה.

ב"כ המשיב הפנה להלכה הפסוקה אשר מונעת חזרה חד צדדית מהסכמה דיונית.

עוד טען ב"כ המשיב כי בעקבות ההסכמה שינה מצבו לרעה ולא חקר את המבקש על תצהירו ועל כן מנוע המבקש מלחזור בו מהסכמתו.

כמו כן טען ב"כ המשיב כי ההסכמה הדיונית הינה חוזה לכל דבר ועניין וכי על המבקש לתלות את טענתו לבטול החוזה באחת העילות המוכרות בדיני החוזים וכל טענה שיש לו כלפי עורך דינו דאז, עליו להפנות אליו.

בפי ב"כ המשיב גם טענה של שיהוי בשל חלוף יותר מחצי שנה מאז ניתנה ההסכמה הדיונית וכי משמעות ביטול ההסכמה היא בטול ההחלטה על מתן רשות להגן שהדרך הנכונה לביטולה הוא בהליך של בקשת רשות ערעור אשר המועד להגשתה חלף זה מכבר.

לבסוף טען ב"כ המשיב כי הדיון בביטולו של חוזה הוא בדרך של תביעה לסעד הצהרתי.

4. דעתי היא כדעת ב"כ המשיב.