ת"ט 10649-04-16 קנול נ' בן נעים בר

החלטתי מיום 02/05/2016, בבקשה מספר 1 בתיק זה, נקבע גם זאת: "ביום 6/4/2016 נפתח תיק זה בהמשך להחלטת רשמת ההוצל"פ בלשכת נתניה מיום 16/3/2016. ההחלטה נתונה בבקשה מס' 6 בתיק ההוצל"פ וההחלטה מציינת, כי יש בנמצא בקשת התנגדות ומסמכים נלווים ואותם יש להעביר בבימ"ש בחדרה.

מדובר ב-102 עמודים שעניינם בתיק הוצל"פ שנפתח בשנת 1987.

הבקשה להארכת מועד (עפ"י הנסיבות, אפשר שגם ההתנגדות) תידון בפני ביום שלישי 12/7/2016 בשעה 09:30..."

ביום 19/05/2016, על גבי בקשה מס' 7, ביקשה החייבת למחוק את בקשותיה (להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות), וזאת בלא צו להוצאות.

הבקשה לא נסמכה בתצהיר, ומנומקת היא בעיקר, ברצון המבקשת להגיש בתיק ההוצל"פ, בקשה בטענת "פרעתי" חלף ההתנגדות והבקשה להארכת מועד להגשתה.

תשובת הזוכה (מיום 02/06/2016) מתנגדת לסעד המבוקש ועותרת (משל הייתה הבקשה לכתחילה בקשתה) לדחיית בקשות החייבת (להארכת מועד וההתנגדות עצמה), תוך חיובה בהוצאות שתשלומן יהווה תנאי להגשה מחודשת "...לכל בקשה אחרת ע"י החייבת לרבות בקשות בהוצל"פ").

מענה החייבת לתשובת הזוכה, מיום 03/07/2016, מתייחס ברובו המכריע לטעמיה של החייבת בהתנגדות עצמה. מהיבט זה, אין המענה עונה על המצופה ממענה לתשובת הצד שכנגד.

המבקשת קובעת כי לא היה מנוס מהגשת בקשתה למחיקת ההתנגדות והבקשה להארכת המועד, בשל החלטתי שלא התירה שחזור תיק בימ"ש משנת 1991 (ראו בקשה מס' 4 וההחלטה בה).

בחנתי את מכלול הכתבים ובררתי משפע התבן את מעט המוץ שבו.

דין הבקשה להתקבל, באשר בקשה למחיקת הליך שננקט ע"י בעל דין, אינה מחייבת את סגירת דלתות בית המשפט בפניו, כציפיות הזוכה.