ת"ט 10031-11-14 קבוצת ק.ח.ל. ישראל בע"מ נ' סגרון

בהחלטה המורה להעביר את ההתנגדות והבקשה להארכת המועד להגשתה אל ביהמ"ש, קבע רשם ההוצל"פ, כי ההתנגדות הוגשה באיחור אליה צורפה בקשה להארכת מועד וכי עפ"י נתוני תיק ההוצל"פ המועד האחרון להגשת ההתנגדות חלף ביום 02/09/2014.

עוד עולה מאותה החלטה, כי הבקשות הוגשו בתיק ההוצל"פ, ביום 27/10/2014.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו ביום 18/09/2014.

מצהיר המבקש לעניין נסיבות ידיעתו על תיק ההוצל"פ, בסעיף 6 – "בשנת 2013 התנהל נגדי תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בכפר סבא 1737055134". בא כוחו הנוכחי יצג המבקש גם בתיק כפר סבא הנ"ל ומכל מקום, לפני כשנה הגיע להסדר פשרה עם ב"כ הזוכה והושלמה הפשרה בתשלומה.

בסעיף 9 לתצהיר מוצהר: "בהתחלת חודש זה נדהמתי לגלות כי עיקול בבנק שלי שהוטל בתיק הנ"ל עדיין קיים ועל כן התקשרתי לבא כוח וביקשתי לברר את פשר העניין...".

ביום 7/9/2014 התקשר ב"כ המבקש אל המבקש והודיע לו, כי גילה שמתנהל כנגד המבקש גם תיק זה.

כך או אחרת, מצהיר המבקש, כי לא קיבל אישור מסירה ולא ידע על התיק קודם ליום 7/9/2014.

תצלום אישור המסירה צורף לבקשה.

המבקש מצהיר, כי אישור מסירה מגלה, כי הוא נשלח אל המען ברח' Y , מטולה, הדואר העביר אותו לקריית שמונה ומסר אותו לאמו, איתה אין למבקש כל קשר מזה 4 שנים, היינו, למן גירושיה מאביו של המבקש.

מצהיר המבקש, כי התקשר אל אמו לברר מדוע חתמה על אישור המסירה ולא ידעה אותה, לאחרונה השיבה לו, כי אכן חתמה על אישור המסירה אולם כשפתחה את דבר הדואר וראתה, כי מיועד הוא לבנה החזירה אותו לפקיד הדואר וביקשה להעבירו אליו.

עד לפני 5 שנים התגורר המבקש בקריית שמונה, עבר למטולה ולאחר מכן עבר לגור עם אביו בצפת ולאחר מכן ביבניאל.

לפני שנה עבר להתגורר לבדו ברח' X בנשר, ליד מקום עבודתו.

למן יום 5/1/2014 מענו הרשום במשרד הפנים הוא בנשר, כעולה מתצלום תעודת הזהות שלו.

תשובת המשיבה מציינת, כי המבקש חתם על תצהיר ביום 18/9/2014 והגיש בקשתו רק ביום 27/10/2014 והכל שעה שנודע לו לדבריו על קיומו של התיק עוד ביום 07/09/2014.