ת.ח.ה. ריטרסקי א. רון ושות' חברת עורכי דין ואח' נ' אפק ואח'

החלטה

כללי

בפניי בקשה להורות למשיב (להלן: "התובע שכנגד") להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש (להלן: "התובע העיקרי"/ "הנתבע שכנגד") במסגרת הליך התביעה שכנגד על פי תקנה 519 לתקנות סד"א..

לעניין גובה הערובה מבקש הנתבע שכנגד להורות על הפקדת ערובה בשיעור של 20% מסכום התביעה ובתוספת מע"מ כחוק ושכר טרחה מינמלי – זאת כתנאי להמשך ניהול הליך התביעה שכנגד.

על קוצו של יוד, התביעה העיקרית הוגשה כתביעה בסדר דין מהיר ביום 24.02.10 באמצעות ת.ח.ה. ריטרסקי א. רון ושות' חברת עורכי דין – המבקש נגד המשיב – רועי אפק בסך 32,342 ₪ (להלן: "התביעה העיקרית").

התביעה שכנגד הוגשה כעבור למעלה משנה - בסדר דין מהיר מיום 3.03.11 באמצעות המשיב נגד המבקש בסך 50,000 ₪ (להלן:"התביעה שכנגד").

השאלה שבמחלוקת היא האם יש מקום לחייב את המשיב – התובע שכנגד, מבחינה עקרונית, במתן ערובה להוצאות המבקש- הנתבע שכנגד.

בהנחה שהתשובה לשאלה הינה חיובית. יש לדון בשאלה נוספת– מהו סכום הערובה הסביר והראוי להיפסק בנסיבות העניין , כך שלא ימנע מהמשיב- התובע שכנגד את גישתו לערכאות.

עיקר טענות המבקש

לטענת המבקש , עומדות כנגד המשיב שורה של תביעות ניתנו פסקי דין רבים לטובת נושים להם חייב המשיב כספים באין פירעון.

בנוסף, המשיב הינו חסר אמצעים וקיים חשש כי לא ישא בהוצאות המבקשת למקרה ויחוייב בפסק הדין.

עיקר טענות המשיב

לטענת המשיב אין לחסום דרכו של תובע חסר אמצעים מגישה לערכאות מחמת עוניו בלבד.

עוד טען המשיב לסיכויים טובים שתביעתו תתקבל.

המצב הנורמטיבי

תקנה 519 לתקנות סדר דין אזרחי מסדירה את נושא הפקדת ערובה להוצאות כאשר ניתן שיקול דעת רחב לבית המשפט כפי שאצטט:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה;נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות" (הדגשות שלי- כ.ל.)

כפי שפסק כבוד השופט גרוניס רעא 8730/10 אמנון יוסף נ' יעקב בינסון ע"מ 3 פיסקה 5:

"תקנה 519 מותירה לבית המשפט שיקול דעת האם לחייב תובע בהפקדת ערובה, ובפסיקה נקבעו כמה שיקולים מנחים לעניין זה. החלטה בדבר חיוב בהפקדת ערובה צריכה לשקף איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכותו הקניינית של הנתבע והגנה מפני תביעות סרק." (הדגשות שלי- כ.ל.).