ת"ח 22603-07-11 החברה הכלכלית לאילת (חכ"א)בע"מ נ' האנייה M/V "EDEN

1.בקשה שהגישה חברת ר.ש.מ.ג. ניהול בע"מ (להלן: "המבקשת"), להתיר לה לעיין במסמכים שבתיק לרבות כתבי בי-דין ובקשות שהוגשו על ידי הצדדים או מי מטעמם וההחלטות שניתנו בתיק. המבקשת אינה בעלת דין בתיק הנוכחי.

2.בבית משפט השלום באילת, מתנהל הליך אזרחי במסגרת התיק ת"א 33784-04-14 (להלן: "התיק האחר"), בין המבקשת לבין ברוך דיין וחברת גל ים עבודות ימיות בע"מ (להלן: "חברת גל ים"). בבקשה שבפניי, נטען כי אחת הסוגיות המתבררות בתיק האחר הינה סוגיית הבעלות באניית "עדן" מ.ר 9051 (להלן: "האנייה") ובמועד העברת הבעלות בה. ככל שניתן להבין, המבקשת טוענת כי רישום האונייה, על שם חברת גל ים, הינו רישום פיקטיבי. לצורך הוכחת טענתה, עותרת המבקשת להתיר לה לעיין במסמכים בתיק הנוכחי, מהם מבקשת היא ללמוד על זהות בעלי האנייה כיום ועל אופן העברת הבעלות.

3.בתיק הנוכחי הגישה החברה הכלכלית לאילת בע"מ, אשר מפעילה שירותי מעגנה ומנהלת מרינה באילת, תביעת חפצא כנגד האנייה והמעוניינים בה לתשלום דמי עגינה ושירותי נמל, אותם נותרה חייבת. לאחר הליכים ממושכים, שכללו מינוי כונס נכסים ומכירת האנייה לחברת גל ים, הושג הסכם פשרה בין המשיבה לבעלי האנייה. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין שבמסגרתו בוטל הצו לרשום האנייה על שם חברת גל ים (ראו פסק דין מיום 28.1.2014 וההחלטה לביטולו מיום 5.3.2014 כפי שתוקנה בהחלטה מיום 9.3.2014).

4.המבקשת טוענת כי יש להתיר לה לעיין במסמכים בשל קיומו של קשר בין העניינים הנדונים בשני התיקים. נטען כי מתן צו לעיון במסמכים יאפשר דיון יעיל בתיק האחר תוך חתירה אל חקר האמת.

5.בקשת המבקשת לעיון במסמכים, הועברה לתגובת הצדדים בתיק. ויקטור טל (להלן: "המשיב") התנגד לבקשת העיון וטען בין היתר, כי כתבי בי-דין נשוא התיק הנוכחי אין בהם כדי לקדם ולייעל את ההליכים בתיק האחר. נטען עוד, כי בסוף ההליך הנוכחי ניתן צו לרשום את האנייה על שם חברת גל ים ולכן, כיום, חברת גל ים היא הבעלים של האנייה באופן חד משמעי. על כן, הבקשות, המסמכים וההחלטות שבתיק הנוכחי, אינן רלוונטיים לצורך בירור המחלוקות בתיק האחר. ויקטור טל מתעלם בתגובתו מההחלטות המאוחרות יותר בהן בוטלה המכירה לחברת גל ים.

גם המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי עיון במסמכים על ידי מי שאינו צד להליך, עלול לפגוע בפרטיות הצדדים להליך.

6.נקודת המוצא לדיון הינה כי לכל אדם יש זכות לעיין בתיקי בית המשפט. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה. סעיף זה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". עוד נזכיר את הכלל החל על רשות ציבורית שלפיו, מסמכים שברשותה צריכים להיות פתוחים וגלויים לציבור, אלא אם יש הוראה חקוקה האוסרת את זה (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)).

7.עיון בתיקי בית המשפט מוסדר בתקנות העיון. לפי תקנה 4(א) לתקנות העיון, ניתנת לכל אדם, גם אם אינו צד בהליך, זכות לבקש מבית המשפט לעיין בתיקי בית המשפט, כל עוד אין איסור על פי הדין על העיון. לפי תקנה 4(ב), המעוניין לעיין נדרש להגיש בקשה לעיון בתיק לבית המשפט. הבקשה צריכה להיות מנומקת, לפי תקנה 4(ג). בתקנה 4(ד) נקבע כי לצורך מתן החלטה בבקשה, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין אינטרסים וזכויות מנוגדים ולשקול שיקולים שונים, כמו סוג העניין הנדון, מידת הפגיעה הפוטנציאלית בצדדים כתוצאה מהעיון וסבירות הקצאת המשאבים לצורך העיון. משמע, זכות העיון הינה יחסית ואינה בלתי מוגבלת.

8.במסגרת שיקול הדעת, על בית המשפט לבדוק תחילה אם חל איסור על פי הדין לעיין במסמכים. גם אם מתברר שלא קיים איסור, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין הזכויות והאינטרסים המגבילים את עיקרון הפומביות וזכות העיון כגון, זכות בעלי הדין לפרטיות והגנה על סודות מסחריים (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2013); ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.2004)). גם אם בית המשפט מוצא שיש לקבל את בקשת העיון, הוא רשאי להגביל את העיון, לסייג אותו ולהציב תנאים ומגבלות כדי שהפגיעה במתנגדים תהיה מינימאלית ומידתית (ע"א 4825/97 הנ"ל, עמ' 437; רע"א 3626/06 רביד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים (2.4.2013); ע"א 1651/08 עינת נ' ממנה מע"מ גוש דן (27.7.2008)).