ת.ז 028254985 נ' הרצליה חוף הים ואח'

            על דרך הפשרה בהתאם להוראות ס' 79 א' (א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984

עניינו של פסק דין זה בנזקי גוף שאירעו לתובע בעת עבודתו אצל הנתבעת ביום 21.1.06, כאשר מעד ונפל וכתוצאה מכך נחבל.

טענות התובע :

התובע הועסק אצל הנתבעת 1 בתור עובד ניקיון . במועד הנקוב לעיל בשעה 21:00 בזמן שנתבקש לנקות את מועדון הבריאות של המלון, החליק ונפל עם הפנים על ידית של כסא שהיה מונח במקום וכתוצאה מכך נחבל בפנים בראש בשיניים ובגב.

אין ספק כי קיימת חובת זהירות מושגית בין התובע לבין מעבידו המחייבת את הנתבע בנקיטת אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע פגיעה בתובע. לטענת התובע, מחדליו של הנתבע 1 בהם, אי פיקוח על עבודתו, אי מתן הדרכה, אי מתן כלים מתאימים, לרבות ולדוגמא אספקת נעליים בטיחותיות למניעת החלקה, הם שגרמו להתרחשות התאונה.

נטען כי אין לייחס לתובע אשם תורם ולו מינימאלי. מדובר בסיכון אותו יצר המעביד באי קיום הוראות בטיחות בעבודה במקום.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ושולם לתובע סך של 4,471 ש"ח כדמי פגיעה, אולם לא נקבעה לו נכות רפואית.

כתוצאה מהתאונה, פנה התובע  לחדר המיון בבית חולים הלל יפה, כאשר בבדיקתו אובחנו שברים של 3 שיניים , רגישות קלה מעל צוואר קדמי.

בסיום הבדיקות שוחרר התובע לביתו עם המלצה למנוחה למשככי כאבים ולמעקב רופא מטפל.

בעקבות התאונה, נזקק התובע למעקב רפואי צמוד אצל רופא שיניים ואף הומלץ לו על ניתוח להשתלת שיניים להחלפת השיניים השבורות.

בהמלצת הצוות הרפואי שטיפל בתובע, אושרה לתובע תקופת אי כושר של חודש ימים החל מיום 21.1.06 ועד ליום 20.2.06 .

בגין הפסד שכר, עותר התובע לפסוק לו סך של 2,793 ש"ח (ההפרש בין דמי הפגיעה משוערכים שקיבל לבין שכרו המשוערך)  ובגין כאב וסבל סך של 17,200 ש"ח.

טענות הנתבעת :

סלע המחלוקת הינה האם פגיעתו של עובד כתוצאה מפעולת לוואי של עבודתו עקב העדר תשומת לב צריכה לחייב המעביד באחריות קונקרטית.

הנתבעת טוענת כי אין לקבל טענות התובע בדבר אי פיקוח הדרכה ואספקת כלים מתאימים, התובע קיבל הדרכה ממנהלת משק הבית .

כל עובדי המחלקה מקבלים הדרכה פעם בשנה מממונה הבטיחות, מדובר בעובד שזה אינו יומו הראשון לעבודה , יתרה מכך , התובע החליק על סמרטוט עימו הוא שטף את הרצפות.

מדובר בפעולה פשוטה אשר אינה מצריכה פיקוח הממונים.

לתובע אף סופקו נעלי עבודה מתאימות.

מדובר בהחלקה שהינה פעולה רגילה בחיים, אין חובה למניעת כל סיכון וסיכון,אלא רק סיכון בלתי סביר ורק אותו סיכון בלתי סביר אשר בגינו לא ננקטה פעולת מניעה תוטל חובת זהירות קונקרטית על המעביד.