ת' ואח' נ' עיריית קלנסווה ואח'

בפני תביעת התובעים לפיצוי בסך 15,000 ₪ בגין נזקי תאונת דרכים שנגרמה להם, לטענתם, בשל התנגשות בשלט שהיה מונח באופן מסוכן בצד כביש 5614 העובר בתחום שיפוטה של הנתבעת והמצוי באחריות ובאחזקת הצד השלישי.

תחילה אציין כי התביעה מורכבת מסכום של בין 8,000-10,000 ₪ (כך בכתב התביעה) בגין הנזקים לרכב, ויתרתה (הסכום המדוייק והרכבו לא פורטו בכתב התביעה) בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובעים לתובעת 2 בעקבות התאונה.

הבהרתי לתובעים, אשר מטבע הדברים בהליך זה אינם מיוצגים ואינם בקיאים בהליך המשפטי, כבר בראשית הדיון כי לגבי נזקי הגוף מדובר בעילה העומדת רק כלפי המבטחת שלהם בביטוח החובה ועל כן רכיב זה בתביעה נדחה ככל שהדברים אמורים ביחס לנתבעת ולצד השלישי.

אשר לתביעת נזקי הרכוש, הטענה הינה כי מדובר בשלטים שהונחו באופן מסוכן בצד כביש 5614, כאשר התובעים אישרו כי אין מדובר בשלטים תקניים שהציבו הנתבעת או הצד השלישי אלא בשלטים המעוגנים באמצעות חביות מלאות בטון שעליהם דברי פרסום פרטיים, כעולה אף מן התמונות שצורפו לכתב התביעה ועותק צבעוני שלהן הוצג בפני בעת הדיון.

התובעים טענו כי השלטים האמורים הוזזו בעקבות עבודות שבוצעו במקום והונחו באופן הבולט לתוך שול הכביש מעל גבי גדר ההפרדה, כעולה מן התמונות שהוצגו בפני.

כפי שכבר צויין לעיל, מדובר בכביש אשר הנתבעת והצד השלישי מסכימים כי אחזקתו מצויה באחריות הצד השלישי ולא הנתבעת ועל כן, מאחר שלא הוכח כי הנתבעת היא שהניחה את השלטים במקום או שיש לה זיקה כלשהי אליהם, אינני מוצא כל עילה לקבוע כי יש לה אחריות כלשהי לקרות התאונה ועל כן התביעה נגדה נדחית.

אשר לצד השלישי, פסיקת בתי המשפט קבעה כבר במקרים רבים כי גורם ציבורי האחראי לשטחים רבים ורחבים אינו יכול להדרש לנקיטת אמצעי זהירות כנגד כל סיכון אפשרי אלא אמצעים סבירים כנגד סיכונים סבירים (ראה למשל ע"א 3124/90 מאיר סבג נ. דוד אמסלם פ"ד מט(1) 102, ע"א 343/74 רחל ואברהם גרובנר נ. עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141 ועוד).

כפועל יוצא מכך אין עובדי הצד השלישי יכולים להיות בכל מרחב הכבישים המצויים באחריותם 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע ויש לצפות מהם לסייר בהם בתדירות סבירה ולטפל תוך זמן סביר בכל מפגע שהם מאתרים או שמידע אודותיו מתקבל אצלם, והנחת שלטים בצד השול כפי שמתועד בתמונות שהוצגו בפני קשה להניח שהינה פרי פעולה שלה וטענה כזו לא הוכחה בפני.

הצד השלישי הציגה את דו"ח האירועים שאותרו או דווחו בכבישים שבאחזקתה בימים 1.3.15 עד 7.3.15 (מועד קרות התאונה), מוצג ג'1, והראתה כי לא התקבלה כל תלונה בגין המפגע נושא תובענה זו ולא היה איתור של מפגע זה על ידי צוותיה במהלך ימים אלה.

נציג הצד השלישי אף הסביר כי התאונה ארעה בשבת, במהלכה צוותי הצד השלישי פועלים במתכונת חירום ומטפלים רק באירועים דחופים אליהם הם מוזעקים, אולם האירוע נושא תובענה זו כלל לא הודע להם במהלך השבוע שקדם לאירוע, ולטענתו אף לא עד קבלת ההודעה לצד שלישי נגדם, וכאמור עד מועד התאונה לא סיוריהם ולא מודיעים אחרים עדכנו אותם על המפגע.

לאור האמור, לא מצאתי כי יש בהתנהלותה של הצד השלישי ביחס למפגע זה משום רשלנות או אי עמידה בחובת הזהירות המוטלת עליה, כל זאת גם אם אדלג על המשוכה של אי הגשת תביעת התובעים נגדה ואתקן את כתב התביעה כך שהצד השלישי יחשב כנתבע על פי הוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

לא זו אף זו, התובעים לא הוכיחו את נזקיהם בכל דרך שהיא – לא צרפו תמונות של הנזק הנטען זולת של סדקים בשמשה, לא צרפו חוות דעת שמאי בגינם, לא צרפו קבלות עבור התיקונים ורכישת החלפים ואף לא הצעת מחיר בגינם ולא כל ראיה שהיא.

אעיר בהקשר זה כי התובעים הציגו בפני תמונות שצולמו בזמן התאונה ותיעדו את המקום ואת השלטים בעטים, לטענתם, נגרם להם הנזק וכן את הנזק לשמשה, ועל כן אינני יכול לקבל את טענתם כי היו נסערים מכדי לצלם את כל הנזקים, שכן מה שמצאו לנכון צילמו ומדובר ביותר מאשר תמונה אחת, אולם בכל מקרה – הנזק לא הוכח.

טענת התובעים כי רכשו חלפים ממגרשי פירוק מכוניות בקלנסווה שאינם מספקים קבלות ותיקנו את הנזקים בעצמם נטענה בעלמא וללא כל בדל ראיה או עדות, וברי כי מי שבוחר ביודעין להנות מפעולות שלא כדין עליו לשאת בתוצאות החלטתו.

טענת התובעים כי רכבם הושבת לחלוטין בעקבות התאונה מעוררת תמיהה ניכרת בנסיבות בהן הנזק היחיד שהציגו לגביו ראיה כלשהי הינו סדקים בשמשה.

גם לאור טענת התובעים כי בשל נזילות שמן ומים שנגרמו להם עקב הפגיעה נפגע בסופו של יום ראש המנוע והרכב הושבת עדיין קיימת התמיהה כיצד שלטים הבולטים לגובה ופוגעים בשמשה יכולים לגרום לנזילות שמן ומים ואפילו אם גרמו לכך היה על התובעים לדאוג להקטנת הנזק ולטפל בהם טרם השבתת הרכב בעטים.

עוד אציין כי לקראת סיום ישיבת היום ומאחר שהתובעים אינם מיוצגים הבהרתי להם כי קיימים קשיים ניכרים בתביעתם ואף הצעתי להם כי באופן חריג להליך של תביעה קטנה תקבע ישיבה נוספת לקראתה יוכלו הם והצד השלישי להשלים את הבאת ראיותיהם על מנת שאוכל לברר את הדברים לאשורם עד תום אולם הללו עמדו על מתן פסק דין מיד לאחר ישיבת היום ללא קיום ישיבה נוספת ועל פי החומר שבפני (ראה דברי התובע עמ' 4 לפרוטוקול שורה 12).

לסיכום הדברים, התובעים לא הוכיחו רשלנות של הצד השלישי, לא הוכיחו את נזקיהם או קשר סיבתי בין מכלול הנזקים הנטענים לאירוע בתאונה הנטען על ידם ואף גרסתם מעוררת קשיי מהימנות לא מעטים.