ת.ד.א.ת. תעשיות וסחר בינלאומי בע"מ נ' קבוצת גולף א. ק. בע"מ

פסק דין

הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה

1.התובעת הינה חברה העוסקת בתחום ייצוא מוצרי קוסמטיקה, כשמשרדיה ומפעלה של התובעת מצויים בעיר ערד. כמנכ"ל התובעת משמש מר יריב הלל (להלן: "הלל", אשר הגיש בשמה תצהיר בתובענה שבפניי, הוגש וסומן ת/3). הנתבעת הינה הבעלים של רשת חנויות של מוצרי צריכה שונים, ביניהם כלים ואביזרים לבית, ביגוד, הנעלה וקוסמטיקה בפריסה כלל ארצית. כמנכ"לית הנתבעת משמשת הגב' אילנה קאופמן (להלן: "קאופמן", תצהירה הוגש וסומן כנ/3).

2.בשלהי שנת 2009 פנתה הנתבעת, באמצעות קאופמן, לתובעת, באמצעות הלל (ראו עדות קאופמן בעמ' 75 שו' 24-28) בבקשה שהאחרונה תייצר עבורה סדרה של מוצרי טיפוח תחת מותג פרטי (Private Label) של הנתבעת. הקשר נוצר כאמור על ידי קאופמן ולאחר יצירתו נפגש הלל עם קאופמן ועם הגב' טלי פורת, המנהלת המסחרית באותה עת של הנתבעת, וכן עם הגב' ליאת זליחה (להלן: "ליאת"), קניינית מטעם הנתבעת באותה עת.

3.באותה פגישה הוגדרו באופן כללי מאפייני הקו החדש, והתובעת התבקשה לתת הערכת מחיר למוצרים הרלוונטיים. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם בפגישה הראשונית הציגה הנתבעת, כטענתה, מוצר קיים מאנגליה (להלן: "המוצר האנגלי", הוגש כמוצג בתום דיון ההוכחות), ובקשה מהתובעת לייצר עבורה מוצר דומה. התובעת מכחישה טענה זו, ראו עדות הלל בעמ' 31 שו' 9-10. כך או כך, אין מחלוקת שבחודש אוקטובר 2009 העבירה התובעת לנתבעת הערכת מחיר למוצרים שהתבקשו. לאחר קבלת הצעת המחיר הודיעה הנתבעת לתובעת כי התקבלה הצעה עקרונית לעבוד עם הנתבעת. הצדדים קיימו דיונים נוספים בדבר המוצרים המתוכננים, ובעקבות כך יצאה הערכת מחיר מתוקנת מן התובעת לנתבעת בחודש נובמבר 2009, ראו נספחים א' וב' לתצהיר הלל. לטענת התובעת, הנתבעת הבהירה לה כבר בשלב זה שהתכנון הוא להוציא מותג פרטי אשר ישווק לאורך שנים, במגוון רחב של מוצרים. עוד ביקשה הנתבעת, לטענת התובעת, לשוות למוצר חזות יוקרתית, ולפיכך ביקשה להקפיד גם על עיצוב המוצר, ובכלל זה המיכלים; האריזות והתוויות.

4.לאחר המגעים הראשוניים המתוארים לעיל, נחתם בין הצדדים ביום 27/1/2010 הסכם, הסכם המכונה "הסכם קנייה" על ידי התובעת ו"הסכם מסגרת" על ידי הנתבעת (יכונה להלן: "ההסכם הראשוני", נספח ג' לתצהיר הלל). לטענת הנתבעת מדובר כאמור בהסכם מסגרת בלבד שאינו כולל כל התחייבות לרכישה, כפי שעולה בלשון סעיף 1.4 להסכם: "כן מובהר בזאת, כי מגוון המוצרים אותם ירכוש המזמין מהספק, כמויותיהם וכן כל פרט אחר בקשר עם הזמנת מוצרים מהספק, הינם לשיקול דעתו של המזמין בלבד... ובכל מקרה המזמין אינו מתחייב לרכוש סוג מוצרים מסויים ו/או כמות מוצרים מינימלית כלשהי".

5.אין מחלוקת בין הצדדים כי על הפרק עמדה כאמור התקשרות לייצור ואספקת סדרת ספא הכוללת ארבעה מוצרים (קרם גוף; תחליב גוף; ג'ל רחצה; קרם ידיים, יוכנו להלן: "המוצר" ו/או "המוצרים", לפי העניין) וכי לאחר חתימת ההסכם הראשוני השקיעו הצדדים מאמצים משותפים על מנת לאפיין את המוצרים, ובכלל זה אפיון הריח; הצבע; המרקם; האריזות. אין מחלוקת בין הצדדים כי תאריך היעד הראשוני להפצת המוצרים היה בחודש יוני 2010, ומועד זה נדחה לחודש יולי 2010; לטענת הנתבעת, אמם היו להיות מופצים בחנויות לקראת חגי ראש השנה שחלו בחודש ספטמבר 2010 או בסמוך לכך, ומכאן החשיבות לתאריך היעד (ראו סעיף 8 לתצהיר ליאת, ת/1).

6.אין מחלוקת שבחודש פברואר 2010 שלחה הנתבעת לתובעת מסמך הנושא את הכותרת באנגלית : Intended Order"" לרכישת 9,400 יחדות מוצרים מהסדרה בעלות כוללת של כ-55,000 ₪, ראו נספח ה' לתצהיר הלל; אין מחלוקת בין הצדדים כי עד לתחילת חודש אפריל 2010 התנהלו המגעים בנוגע למוצרים בין התובעת לבין ליאת, או אז פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת (סעיף 10 לת/1) והוחלפה על ידי הקניינית החדשה של מחלקת הספא, הגב' לילך חן (להלן: לילך") . קיימת מחלוקת בין הצדדים האם במועד עזיבתה של לילך המוצרים כבר היו קרובים מאוד לאיפיון הסופי (כך לטענת התובעת), או שמא באותו שלב כלל לא אושר הריח של הסדרה, לא כל שכן המרקם והצבע, שנגזרים בין היתר מהריח (כך לטענת הנתבעת).

7.כך או כך, אין מחלוקת שגם לאחר שלילך נכנסה לתפקידה, נמשכו המגעים בין הצדדים בנוגע לאיפיון המוצרים; אין מחלוקת שביום 2/5/2010 הוציאה הנתבעת לתובעת שתי הזמנות רכישה ( Purchase Order"") עבור 24,000 יחידות מוצרים, בסכום כולל של 155,200 ₪ לפני מע"מ. העתקי הזמנות הרכישה צורפו כנספח ט'1-ט'2 לתצהיר הלל. אין מחלוקת שבשולי המסמך נכתב באנגלית: " This order is subject to buyer's approval for production of each style".

8.אין מחלוקת שלאחר הוצאת הזמנות הרכישה היו מגעים ופגישות נוספים בין הצדדים בנוגע לריח של המוצרים וצבעם, ראו גם נספחים י"ב – י"ג לתצהיר הלל; אין מחלוקת שבסופו של יום הנתבעת לא אישרה מוצרים של התובעת לייצור והזמנות הרכישה לא יצאו אל הפועל; אין מחלוקת שבחודש יולי 2010 הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההתקשרות; אין מחלוקת שלאחר ההודעה על ביטול ההתקשרות, ניסו הצדדים להגיע לעמק השווה בנוגע לתשלום הוצאות שנגרמו לתובעת, לטענתה, בתהליך, תחילה באופן ישיר ומאוחר יותר באמצעות עורכי דין, ראו נספחים י"ד –כ"א.

9.משלא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה הוגשה התביעה שבפניי במסגרתה תובעת התובעת אובדן רווחים בעסקה, שלצרכי אגרה הועמדו על 500,000 ₪; לחילופין תבעה התובעת את ההוצאות הישירות שנגרמו לה, לטענתה, ובכלל זה תשלום עבור אריזות; תבניות; הובלות ומשלוחים; בזבוז זמן וכו', סך הכל 227,937 ₪. יש לציין כי בסיכומים צומצמה התביעה לסכום של 116,927 ₪, ראו פירוט המרכיבים בסעיפים 49-53 לסיכומים.

טענות התובעת, ביתר פירוט

10.לטענת התובעת, התנהלות נציגי הנתבעת לאורך ההתקשרות כולה התאפיינה בחוסר מקצועיות משווע. בין היתר, הגוונים והריחות הוגדרו על ידן בצורה חובבנית ולא מקצועית ולמעשה נציגות הנתבעת שינו את דעתן בקשר למוצרים חדשות לבקרים. לשיטת התובעת, היא הציגה בפני הנתבעת מספר רב של ריחות, בקשה להתלוות אליה למפעל ריחות בחולון על מנת להגיע לאיפיון הנכון ואז, לאחר שכבר נבחר ריח שהיה בשלב איפיון סופי (ריח המכונה "אמור אמור"), והתקבל על כך אישורה של ליאת, או אז, ואך בשל חילופי קנייניות אצל הנתבעת ומסיבות סובייקטיביות לחלוטין, בפגישה אשר התקיימה בחודש מאי הציבה הנתבעת דרישה לשנות את הריח לוניל פצ'ולי. לטענת התובעת כבר במועד העלאת הדרישה הבהירה היא לנתבעת כי ריח זה עלול ליצור בעיות גוון (שינויי צבע) למוצר ולשינוי בלוחות הזמנים. לטענת התובעת, הנתבעת לא הפנימה הערות אלו והתעקשה על שינוי הריח והצבע של המוצרים.

11.ממשיכה התובעת וטוענת כי גם לאחר שהתבקש השינוי המשיכה היא לעבוד במרץ על פיתוח המוצרים; העבירה לנתבעת דוגמאות רבות; קיבלה את הערותיה ולמעשה לא הייתה כל סיבה לבטל את ההתקשרות, והראיה הזמנות הרכישה שבוצעו. לטענת התובעת, הן ההסכם הראשוני והן הזמנות הרכישה הם הסכמים מחייבים לכל דבר ועניין; ההתקשרות למעשה יצאה אל הפועל; הסבה לתובעת הוצאות מרובות, בין היתר ברכישת האריזות, ולא הייתה כל סיבה למתן הודעת הביטול. משכך, יש לראות בהודעת הביטול כהפרת ההסכמים על ידי הנתבעת, על כל המשתמע מכך.

12.לטענת התובעת, ידעה הנתבעת שביטול ההתקשרות על ידה נעשה שלא כדין, ומשכך הודיעה קאופמן להלל, כבר בשיחת הביטול, כי תפצה את התובעת על הוצאותיה ותרכוש ממנה את האריזות אשר רכשה עבור הנתבעת, ואשר התובעת כבר שילמה את תמורתן לספקים. התובעת מציינת כי אמנם לא הייתה שבעת רצון מהודעת הביטול, בין היתר לאחר שהשקיעה בפרויקט מאות שעות עבודה והוצאות כספיות. עם זאת, מאחר ומדובר בלקוח גדול ומכובד אשר באותה עת קיוותה התובעת לעבוד עמו גם בעתיד, ובעיקר והתובעת העדיפה לסיים את העניין בהבנה ולהתרכז בעסקיה תחת לחרחר ריב ומדון, הרי שהתובעת הסכימה לכך.

13.בהתאם להסכמות אלה העבירה התובעת לנתבעת באופן מסודר את רשימת מחירי האריזות וההוצאות אשר נגרמו לה, ואף הייתה מוכנה, לפנים משורת הדין, ללכת לקראת הנתבעת כברת דרך, כל זאת על מנת לסיים את הנושא ברוח טובה. בנוסף, נשלחו אל הנתבעת דוגמאות מכל האריזות אשר הוכנו עבורה, בצירוף תמחור מדויק לכל אריזה. או אז, תחת לעמוד בהבטחתה, החלה הנתבעת להעביר את התובעת מסע התשה שכל תכליתו לגרום לה לוותר על סכומים המגיעים לה כדין. בין היתר, ביקשה הנתבעת מן התובעת לחשוף בפניה את סודותיה המסחריים, כגון ספקים ופרטי ההתקשרות עמם, דבר אשר מבחינת התובעת היווה קו אדום.

14.התובעת מציינת כי למיטב ידיעתה בחרה הנתבעת בסופו של יום להוציא את המותג הפרטי של מוצרי הטיפוח באמצעות צד שלישי (חברת ביסקול, להלן: "ביסקול"). התובעת טוענת כי המוצרים של ביסקול הגיעו למדפים בחודש פברואר 2011 ואינם בריח וניל פצ'ולי אלא בריח אחר והינם בגוון ורדרד ולא "לבן שבור מט", כפי שהתעקשה הנתבעת בדיונים עם התובעת. עובדות אלו תומכות לשיטת התובעת בגרסתה לפיה הנתבעת לא ידעה לאפיין את מוצריה בעת ההתקשרות ושינתה את דעותיה על פי הטעם האישי של הקניינות אשר הועסקו על ידה באותה עת.

15.לגבי הנזקים טוענת התובעת שמחירי האריזות, אשר הוזמנו עבור הנתבעת, ואשר עלותם כבר שולמה על ידי התובעת, מסתכמים לסך של 78,898 ₪ בצירוף מע"מ ובסך הכל - 91,522 ₪ נכון ליום 4/7/2010. לשיטתה, מדובר באריזות אשר הוכנו במיוחד עבור הנתבעת אשר הורתה לתובעת לרכוש אותן מיד עם חתימת הזמנות הקניה, והנתבעת התחייבה לרכוש אותן מן התובעת גם לאחר ביטול ההזמנה שלא כדין על ידי הנתבעת. התובעת מפרטת שבנסיבות שנוצרו, על מנת לנסות ולהקטין את הנזק אשר נגרם לה, ניסתה היא למכור את מלאי האריזות שהוזמנו עבור הנתבעת. עד למועד הגשת כתב תביעה עלה בידי התובעת למכור כ-20% מן המלאי שברשותה. יש לציין כי במועד ישיבת קדם המשפט הראשון הודיע ב"כ התובעת כי נמכרו אריזות נוספות, והמלאי באותה עת (1/3/12) הוערך על ידו בסכום של 50,000 ₪; נעשו ניסיונות באותה ישיבה, וכן בישיבה שלאחריה (25/10/12) להגיע לפשרה המבוססת בין היתר על מכירת מלאי האריזות שבידי התובעת לנתבעת; ניתנה הצהרת ב"כ התובעת שמאז הישיבה האחרונה לא נמכרו אריזות נוספות; אולם חרף ההצעות שהוחלפו לא הגיעו הצדדים לעמק השווה, גם לא לעניין האריזות.

טענות הנתבעת, ביתר פירוט

16.הנתבעת, רשת קמעונאית מהגדולות בארץ, ביקשה ליצר סדרה חדשה של מוצרי קוסמטיקה למכירה ברשת. הנתבעת אינה יצרנית ובמסגרת חיפוש מתמיד אחר מוצרים ויצרנים חדשים, החל לקראת סוף שנת 2009 מו"מ בין הצדדים במסגרתו מסרה הנתבעת כי היא מעתיינת בסדרה של מוצרי ספא (תחליב גוף, גיל רחצה, קרם גוף וקרם ידיים), כאשר חלק מהסדרה נועדה להיות "מוצרי מדף" (פריטים בודדים) וחלקה נועד להימכר ב"קיטים" (מארזים) הכולל 4 מוצרים כל אחד. הסדרה החדשה אמורה הייתה להחליף סדרה קיימת. בין הצדדים הוסכם כי מועד היעד לאספקת הסחורה הינו חודש יוני 2010, כאשר המטרה הייתה שסדרת הספא תימכר בחנויות כבר לקראת החגים (ראש השנה, סוכות). לאחר מכן, הוארך המועד עד לחודש יולי 2010