ת"ד 7614-08-16 מדינת ישראל נ' נווה

הנאשמת אשר לפניי הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים עת פגעה בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש במעבר חצייה.

תוצאת התאונה קלה. הולכת הרגל שוחררה מביה"ח לאחר בדיקה ממנה עולה כי קיימת נפיחות בברך שמאל ומתקשה לשאת משקל על הרגל לא נזקקה להתערבות טיפולית.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

על פניו יש לקבוע, כי מתחם הענישה נע בין 3 חודשי פסילה, לבין 9 חודשי פסילה.

משעה שבין סעיפי האישום נהיגה בקלות ראש, יש לדחות טיעון הסניגור המבקש לקבוע מתחם עונשי בין 0 חודשי פסילה לבין 3 חודשים.

אשר לטיעוני הסניגור לפיהם:

"למעשה ירידתה של הולכת הרגל במעבר החצייה הייתה כשהנאשמת הייתה כבר על המעבר חצייה – טיעון זה איננו עולה בקנה אחד עם ניגוב האבק שנמצא בחזית הרגל על גבי מכסה המנוע, ואיננו עולה בקנה אחד עם מיקומו של הרכב, כפי שהונצח ע"י שוטר שהגיע לזירה – השוטר חן ברששת (אשר הורה בהמשך על הזזת הרכב כדי לאפס הזרמת התנועה.)

זאת ועוד.

בתיק עדותה של הולכת רגל נוספת – עדת ראיה ניטראלית אשר הבחינה "ברכב הנאשמת עומד כאשר חצי הקדמי שלו היה מעבר למעבר החצייה בכיוון הנסיעה של הרכב וחצי האחורי עדיין על מעבר החצייה".

בהתחשב בזמן התגובה, יש להחזיר הרכב לאחור כדי למצוא נקודת האימפקט.