ת"ד 7175-08-13 מדינת ישראל נ' דיחנו

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברשלנות, אי ציות לרמזור אדום, גרימת נזק ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 24.1.12 הפקיד הנאשם את רשיונו לאחר שרשות הרישוי החליטה על פסילתו לתקופה של שלושה חודשים. למרות עובדה זו נהג הנאשם ברכב ביום 15.4.12, נכנס לצומת מרומזר בניגוד לאור ברמזור וגרם לתאונת דרכים.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם כבן 60, אדם נורמטיבי, בעל תפקיד בכיר במקום עבודתו, אשר עברו התעברותי אינו מכביד ואינו בעל הרשעות דומות לעבירות הנוכחיות. הסנגור טען כי הנאשם טעה לסבור כי הפסילה החלה מיום קבלת ההודעה ולא מיום הפקדת הרשיון ופירט את הנזקים הכספיים שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע.

הסנגור ביקש להמנע מהטלת עונש מאסר, ואף לא בעבודות שירות, וטען כי הדבר יביא לפגיעה קשה בפרנסת נאשם ומשפחתו.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.