ת"ד 7048-08-14 מדינת ישראל נ' בר אדון לב לונגרוב

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמת גרימת תאונת דרכים עת נהגה בכביש 42 וסטתה לשול ימין. בסטייתה, פגעה ברוכב אופניים אשר רכב בשול.

בכתב האישום המתוקן מיוחסות לנאשמת עבירות של:

1.סטייה מקו נסיעה.

2.נהיגה בחוסר זהירות.

3.גרימת נזק.

4.גרימת חבלה של ממש.

לרוכב האופניים נגרמו פגיעות רבות, אשר הצריכו אשפוז לתקופה שמעל לחודש ימים.

מדובר בקטע דרך בו שדה ראייה פתוח לפנים כ- 200 מ'. בנוסף לכביש שול אספלט סלול ברוחב כ-

2.70 מ'.

בשעת הצגת ההסדר נמסר כי עד ניטראלי המתאר את התאונה תומך בגרסת הנאשמת, לפיה, התאונה התרחשה על הכביש ולא על השול.

תיק החקירה במלואו נמסר לידי ובמקביל, טיעוני הסנגוריה בכתב (מסמך מיום 9.5.15). טיעוני הסנגוריה מפנים לשורה 3 לעדותו של העד חי חנניה כהן. העד מעיד כי היה הראשון להגיע למקום התאונה! (שורה 6 לעדותו). מדברי העד עולה כי בשעת הגעתו היו חלקי רכב על הכביש ובלשונו: "הבחנתי בחלקי רכב על הכביש, בצד ימין של הכביש, אזור להערכתי קרוב לשול". בנוסף, אומר העד כי: "לא זוכר היכן האופניים היו מוטלות בעת שהגעתי, אבל זוכר שהם היו אחרי מעקה הבטיחות בשלב מסוים".

על סמך עדות זו, מבקשים הצדדים ללמוד כי האופניים הוזזו ע"י מאן דהוא, וכן, הוזזו שברי הרכב.

יודגש כי הנאשמת מעידה שלאחר התאונה לא הזיזה רכבה!