מדינת ישראל נ' א'

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של נהיגה בחוסר זהירות, התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף ואי שמירת רווח.

על פי המתואר בכתב האישום, נהג הנאשם ביום 7.2.12, סמוך לשעה 07:20, ברכב פרטי מסוג וולוו בכביש 79. אותה העת במקום האמור, נסע לפני רכבו של הנאשם רכב פרטי מסוג סוזוקי נהוג בידי גב' א.א. (להלן: רכב ב'). הנאשם נהג רכבו בחוסר זהירות בכך שלא שמר על רווח מתאים מרכב ב', בלם באיחור והתנגש עם חלקו הקדמי של רכבו בחלקו האחורי של רכב ב'. כתוצאה מההתנגשות סטה רכב ב' לנתיב הנגדי והתנגש ברכב ג'. כתוצאה מהתאונה נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי הנאשם ונהגי רכבים ב' ו-ג'. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון אשר כלל, כאמור, את תיקון כתב האישום, ולפיו שונה האישום בגין עבירה של נהיגה רשלנית לנהיגה בחוסר זהירות. במסגרת הסדר הטיעון ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם פסילה משמעותית בפועל, פסילה על תנאי וקנס, וב"כ הנאשם ביקש להסתפק בפסילה מותנית וכן ביקש להתחשב ברכיב הקנס, ככל שיוטל.

ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/2) וציינה כי הסדר הטיעון הושג עקב כשלים שקיימים בתיק.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר בתאונה אשר התרחשה בשנת 2012 וכי מאז לא הורשע הנאשם בעבירות נוספות. הוא ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם ובכך שחסך זמן שיפוטי יקר, וכן ביקש להתחשב בעובדה כי לחובתו של הנאשם רשומות 6 הרשעות קודמות אשר רובן קלות.