מדינת ישראל נ' טלמה

העבירה

הנאשם הורשע לאחר הוכחות בכתב אישום המייחס לו עבירות מיום 26.8.13 של הפקרה אחרי פגיעה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה בחוסר זהירות וברשלנות בניגוד לסעיף 62(2) לפקודה, גרימת נזק לאדם בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות") ואי ציות לרמזור בניגוד לתקנה 22 לתקנות בצירוף סעיף 68 לפקודה.

בהכרעת הדין מיום 28.10.18 קבעתי כי ביום 26.8.13 בסמוך לשעה 19:30 חצה הנאשם צומת תוך אי ציות לרמזור אדום. הנאשם נסע בנתיב השמאלי מבין שנתיים כשהרכב בנתיב הימני היה בעצירה מלאה. הנאשם פגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר החציה ברמזור ירוק. הנאשם עלה עם הגלגל הימני הקדמי של רכבו על רגלה של הולכת הרגל ופגע עם מראה ימנית קדמית מאחורי אזנה. לדברי המתלוננת הפגיעה הפיזית בה לא הייתה חמורה והסתיימה במספר ימים של כאב ברגל ובהלה.

עוד קבעתי כי לא הוכח שהנאשם הבחין בקרות התאונה, אך קבעתי כי היה עליו להבחין בתאונה ועל כן בצדק ייחסה המאשימה בכתב האישום עבירת הפקרה לפי סעיף 64א(א) לפקודה שלצורך הרשעה בה די ברשלנות לפיה הנהג הסביר היה מבחין בגרימת התאונה.

עברו של הנאשם

הנאשם בן 50 לחובתו 10 הרשעות קודמות ובהם עבירות מהירות, נסיעה בניגוד לכיוון בכביש חד סטרי, אי ציות לרמזור אדום ואי ציות לתמרור. בשנת 2012 הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם ללא עבר פלילי.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות באיחוד והצלה.

טיעונים לעונש