ת"ד 5977-05-13 מדינת ישראל נ' שרעבי

הנאשמת הודתה והורשעה בעבירות של סטייה שלא בבטחה וגרם חבלה של ממש – עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה ונהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 21 (ג) לת"ת וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

בהתאם לאמור בכתב האישום נהגה הנאשמת ביום 18.10.12 בסמוך לשעה 10.00 ברכב, בתל אביב, בכביש מס' 4 מצפון לדרום, התקרבה למחלף אלוף שדה, סטתה ימינה ופגעה ברוכב אופנוע זיו שמרגד שנסע מימינה.

כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע בחבלות קשות ביותר.

אביו של רוכב האופנוע מר יוסף שמרגד העיד כי בנו זיו נמצא מאז התאונה במשך 15 חודשים בבית חולים תל השומר, עבר מטיפול נמרץ למח' טראומה ואח"כ לטיפול נשימתי, כשהוא עובר ניתוחים ברגל, בצינור הנשימה והחדרת נקז לראש כשיש לו נכות של 100 אחוז.

האב העיד כי בנו נפגע בכל צד שמאל וכתוצאה מכך יד שמאל אינה מתפקדת ובעין שמאל רואה מטושטש. בנו נפגע בזיכרון, גילו כיום 37 והוא זוכר עד גיל 20. לצורך הטיפול בבן ההורים עזבו את מקום עבודתם.

האב העיד כי הם מסיעים את הבן לתל השומר לצורך טיפולים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.

ב"כ המאשימה טען שיש להחמיר עם הנאשמת לאור התוצאות הקשות של התאונה ולהטיל עליה מאסר בפועל ולפחות על דרך של עבודות שרות, פסילה בפועל שלא תפחת מ – 3 שנים, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי מרתיעים ופיצוי לנפגע.

ב"כ הנאשמת טוען כי המדובר באירוע חד פעמי אצל הנאשמת וכי שרות המבחן גיבש תוכנית של"צ של 300 שעות, כמו כן עתר לפסילה שלא תעלה על שנה.

ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמת הציגו כל אחד פסיקה התומכת בגירסתם.