מדינת ישראל נ' כהן

מבוא

1. עסקינן במקרה מצער בו הולך רגל מעד ונפל במהלך חציית הכביש במעבר חצייה מרומזר, ולאחר מכן נפגע מרכב הנאשם ומצא את מותו.

   השתלשלות העניינים

2. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961.

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 15.10.13 בסמוך לשעה 05:30, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג סובארו, מכיוון מנהרת הר הצופים לכיוון שדרות אשכול בירושלים.

   באותה עת חצה צ.צ. (יליד 1941, להלן: "המנוח") את מעבר החצייה המרומזר בכביש רמת אשכול פינת רחוב ששת הימים בירושלים, מכיוון ימין לשמאל, וזאת כשהוא אוחז בעגלה.

   הנאשם נסע לעבר מעבר החצייה, ופגע במנוח באמצעות רכבו, אחרי שזה מעד על מעבר החצייה.

   כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למנוח שברים מרוסקים בצוואר, בצלעות, באגן, בגפיים, דימום תוך גולגולתי ונזק קשה לחוט השדרה שבגינם מצא המנוח את מותו באותו היום.

   נטען בכתב האישום כי רשלנותו של הנאשם באה לידי ביטוי בכך שנהג במהירות של 75.68 קמ"ש לפחות, באופן שאינו הולם את תנאי הדרך, כאשר המהירות המרבית המותרת לו באותה שעה הייתה 50 קמ"ש. אלמלא היה הנאשם נוהג במהירות הגבוהה מהמהירות המרבית המותרת, ובאופן שאינו הולם את תנאי הדרך, לא היה פוגע במנוח ולא היה גורם למותו.

4. לאחר ניהול הוכחות הגעתי למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין החבלות שנגרמו למנוח כתוצאה מהתאונה לבין מותו וכי אלמלא מהירות נסיעתו של הנאשם שעלתה על המהירות המותרת ואשר לא התאימה לתנאי הדרך, לא הייתה מתרחשת התאונה ולא היה נגרם מותו של המנוח. בסופו של יום, הנאשם הורשע כאמור בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

   עתה, נותר לגזור את דינו של הנאשם.

   תסקיר שירות המבחן

5. מתסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם בן 52, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד כמנהל עבודה במחלקת תברואה בעיריית ירושלים.