מדינת ישראל נ' גואטה

רציו

אחריות נהג הסוטה בזהירות לשול, לתאונה הנגרמת בשול - אינה מוחלטת; הנאשם עמד בנטל להוכיח כי סטייתו לשול נעשתה בזהירות המרבית.

1. כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשם מהעבירות המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

    

2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

   סטיה מנתיב נסיעה – עבירה בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961;

   נהיגה בחוסר זהירות, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961;

   התנהגות הגורמת נזק וחבלות של ממש, עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, יחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

    

3. על פי עובדות כתב האישום, ביום 16.03.23, סמוך לשעה 15:45, הנאשם נהג באוטובוס ציבורי, בכביש 5, מכיוון מערב למזרח.

   אותה עת, נסע בשול מימין, בכיוון נסיעת הנאשם, אופנוע נהוג בידי מר פלוני.

   הנאשם נהג באוטובוס בחוסר זהירות, לא שם לב לדרך, סטה ימינה, חסם דרכו של האופנוע המעורב וגרם להתנגשות בין כלי הרכב; האופנוע המעורב נדחף ימינה והתנגש בגדר.

    

   כתוצאה מהתאונה כלי הרכב ניזוקו ונהג האופנוע המעורב נחבל בגופו חבלות של ממש בדמות קרע דרגה 4 בכבד (נתפר בניתוח), שברים בעצמות הפנים, בפה ובלסת, שבר באולנה מימין, עבר ניתוח ORIF RT ULNA, קרע בשריר פפילרי מאחורי המסתם הטריקוספידלי, שבר מרוסק במקסילה שמאלית עם מעורבות של infra-orbital foramen וקונטוזיה בריאה הימנית.

   המעורב שוחרר מבית החולים ביום 23.03.2023.