ת"ד 4857-07-13 משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה צפת נ' אבוטבול

הנאשם מואשם בעבירות של נהיגה רשלנית בניגוד לסעיפים 62(2) ו- 38(3) לפקודת התעבורה, התנהגות הגורמת נזק לאדם ולרכוש בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 68 ו- 62 לפקודת התעבורה, ופניית פרסה אסורה בניגוד לתקנה 44(א) לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 68 ו- 62 לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, עולה כי ביום 10.10.2011, בסמוך לשעה 19:30, נהג הנאשם רכב פרטי בכביש 77 מכיוון צומת המוביל לכיוון צומת גולני, ובמהלך הנסיעה, בצומת הלוחם הבדואי (להלן: "הצומת"), פנה הנאשם ברכבו פניית פרסה מסוכנת שחסמה את נתיב נסיעתו של מר אליעזר אניג'ר (להלן: "הנפגע") אשר נהג באופנוע והתקרב לצומת מהכיוון הנגדי, וכך גרם הנאשם להתנגשות האופנוע ברכבו (אירוע זה ייקרא להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לנפגע חבלות חמורות ושברים בכל הגוף ונותרה אצלו נכות צמיתה בדרגת 35%.

הנאשם כפר באחריותו לתאונה, ונשמעו הוכחות.

מטעם התביעה העידו הנפגע והבוחן, רס"מ אוסקר אמיר, אשר חקר את נסיבות התאונה. הנאשם העיד להגנתו.

באי כוח הצדדים, עוה"ד שלומי עזרא (בשם המדינה) ועוה"ד ישראל גרבאוי (בשם הנאשם), הביאו בפניי את סיכומיהם לעניין האשמה. לא אחזור על כל פרטי הטענות, ואתן את דעתי לעיקר. כמו כן, אתייחס להלן לראיות ככל שהן רלוונטיות להכרעת הדין בלבד.

קו ההגנה של הנאשם, בקליפת אגוז, הוא כך: פנס החזית של האופנוע לא האיר במהלך הנסיעה ומכאן שבזמן התאונה, שעת חושך, הנאשם לא הבחין ולא יכול היה להבחין באופנוע שהתקרב לצומת, כך שהתאונה היתה בלתי נמנעת מבחינתו. בנוסף, מציין הנאשם כי הנפגע נהג באופנוע במהירות גבוהה מעל המותר בחוק ואילו נהג כחוק התאונה היתה נמנעת.

אקדים מסקנה לניתוח ואומר, כי טענותיו של הנאשם, על רקע הראיות שהובאו במשפט, אין בהן כדי להוביל לזיכויו במשפט. אפרט.

הנפגע העיד בפניי, כי בהתקרבו לצומת הוא הופתע מרכבו של הנאשם חוסם את נתיב נסיעתו בעקבות פניית הפרסה, ואף כי ניסה לבלום קרתה התאונה בשל המרחק הקצר שממנו הוא הבחין ברכבו של הנאשם. הנפגע הדגיש כי לא נהג במהירות גבוהה מאוד (לא יותר מ- 120 קמ"ש לדבריו), כי האופנוע שבו נהג היה חדש והפנס הקדמי האיר בו באופן אוטומטי, וכי הכביש היה מואר בתאורת רחוב. עדותו של הנפגע הותירה בי רושם אמין וחיובי, הוא לא ניסה להפריז בתיאור האירועים ותשובותיו בחקירה נגדית היו כנות וענייניות. עדותו של הנפגע מתקבלת, אפוא, כעדות אמינה שאני מבסס עליה את ממצאי הכרעת הדין, במיוחד באשר לשאלה אם פנס החזית של האופנוע האיר אם לאו.